הבלוג שלי

יש דברים שיכולים לזעזע אותי אבל איכשהו אני יכול להתחרמן מזה. לא אפרט אבל זה פשוט משהו בתת מודע שלא הייתי מדמיין לעצמי יכשאני נחשף לזה אני איכשהו קורע את הנפש שלי.

הנפש שלי זזה לכל מקום ולא סגורה על עצמי מה היא רואה עכשיו, מצד אחד הגוף של מתחרמן והמחשבות נודדות לכל איזור סוטה שאני יכול לראות ומצד שני מגיע להבנה שאני לא הייתי מסוגל להכיל את זה לפני או באותו רגע ובטח שלא אחרי ואז מבין כמה אנשים שונים אחד מהשני אבל כל דרך שהובילה אותם לשם לא מובנת כלל.

כמו שמנסים להבין חוש שלא קיים פיזית בגוף האדם או חתול שמגיב באינסטינקט למשהו שמפריע לו.