אתנחתא

אך נגמל וכבר בוחן את צ?פ??ר?נ?יו,
לוח?ך? את השטיח,
כובש מקום על הספה,
לא נושא מבט
אל ש??ת??פ?יו לבית. עיניו
מתיזות צבעי שמן יר?ק?ים. גבו נדרך
כשערב חורש תלמים,
אז הוא מותח את השרשרת
יותר מסתם צל שמתארך.
הוא כמעט יוצא למלחמה.

אפשר לזרוק לו עצמות, נקניק, אפילו ביצים וסל מזונות של משפחה,
הוא לא נדבק אל הא?כ?ל,
אי אפשר לגז?ר עליו
ל?ה?שמ?ר לנפשו, לעב?ר לצמחונות
או לעשות לביתו, להפ?ך את המילה גור
לגל אותיות רפה.
הלוכו סחור סחור
אינו מרמה.