מסדרת "פנטזיות קצרות ומתוקות", פרק #1
לא ארוכות במיוחד, אבל שזופות יפה. הכתפיים שמעליהן האדימו מעט והפנים עד-כדי-קילוף; אך מתאר הרגל השזופה לא נפגם השמש אלא מעט השתבח בה. שלושה קעקועים. הראשון - חגיגי ומושך את העין: פרח אדמוני גדול על חלקה האחורי של השוק השמאלית, מעט מתחת לברך. עלי-כותרת רחבים פתוחים בהזמנה לנשיקה. השני עולה על גיד-הנשה ברגל הימנית, אותיות מן המזרח הרחוק מעוצבות כחרב חדה ומשתרגות כמו רוכסן קצר. השלישי רגע-נגלה רגע-נסתר, בחלקה הפנימי של הירך, עוגן של ספינה מסרט מצויר. הזמנה לשפתיים שנשקו את הפרח לבוא, הצעה ללשון לעגון. כפות הרגליים נגועות בחול וסולייתן אפרפרה בתוך כפכפי האצבע.
מעל לרגליים הדיבור גרוני מאוד, צרפתית במבטא ישראלי. חיוכן של השפתיים המבוקעות מתוק וורדרד, כששערה בלונדינית חרוכת-שמש נצמדת אליהן, ומוסטת מיד באצבע זריזה.
"הבטן שלי מצופה בשומן", היא אומרת ומגחכת, בוחשת במהירות סוכר לבן במים חמים. הסובבים מקבלים את דבריה בתשואות ונחרות-בוז, והיא מושכת כתף אדמדמה, נפלאה, צוחקת, אל אוזן שמאחורי תנוכה עוד קעקוע נסתר. כשמבטי עולה במעלה שוקיה, בואך ציור-העוגן הנגלה והנסתר, הוא נתקל בשריר החזק של ירכה המתקפל אל תחת רך, קפצוצי, שמציץ דרך מכנסיים קצרים מאוד.
אל תצחקי, אל תדברי, אל תקסימי במבטא גרוני מחוספס ואל תכעסי עלי, שאני רוצה להסתכל על רגלייך, ולא לראות דבר מלבדן.