משחקים אסורים

ישבתי ובהיתי איך האש עוטפת את העצים בקמין והקשבתי לרעמים. הגשם והרוח הכו בחוסר רחמים על החלונות של המנזר הרעוע וחשבתי לעצמי שתכף יתנפצו.

המבנה הזה קיים כמה עשרות שנים . הוא מקום המפלט של עשרות חולי נפש, גברים ונשים.

יש אגף מגורים לנזירות וכמובן אגף מגורים לנזירים. אנחנו מטפלים בנפשות האומללות וממשיכים להתפלל באדיקות.

לא תמיד הייתי כזאת תמימה, כזו נפש טהורה

האמת שאם הנזירים והנזירות היו יודעים מנין הגעתי אז אני בטוחה שהיו בועטים בי החוצה.

גדלתי בכפר קטן והיו לי 8 אחים ואחיות. אבי היה רוב הזמן מחוץ לבית, במשאית שלו ואמא עבדה כתופרת בכפר.

התפתחתי בגיל מאוד צעיר. בגיל 13 היה לי חזה מפואר שהיה מפוצץ וגולש מחזיות הנוער שהייתי קונה ביחד עם חברותי. הן הביטו בי בקנאה וסקרנות. כבר בגיל כה צעיר גיליתי את הצד שלי, הצד שאוהב בנות. אני זוכרת שחברותי הסקרניות היו עורכות מסיבות פיגמה וכתנאי שיזמינו אותי היה שאתן להם לשחק בגופי. הן היו נועלות את הדלת של החדר ומפשיטות אותי, צובטות, מרביצות, מנשקות, מלקקות. ואני בשקט עם דמעות בעיניים נותנת להן לעשות הכל.

אחיותי שנאו אותי ואחיי והחברים שלהם היו מביטים בי במבטים אפלים. הייתי תמימה ובטחתי במשפחתי אבל הפכתי לקורבן שלהם. הן ניצלו את העובדה שהורי היו כל כך עסוקים ומחוץ לבית. הייתי שפחת הניקיון של אחיותי וליצן שעשועים של אחי.

הסיפור של המסיבות פיגמה של חברותי התפרסם והחברים של אחיי שמעו עלי. הם באו לבקר ולדרוש מאחיי שאשחק איתם. אני לא אשכח את הפעם הראשונה איתם, אחי הבכור ישב במרתף עם שני חברים, הם עישנו ושתו ואני ירדתי לעשות כביסה. הם ראו אותי סוחבת את הסל וקראו לי. חשבתי שהם נחמדים, הייתי תמימה. אחד החברים זרק את הסל כביסה הצידה וחיבק אותי, חפן את ישבני העגול ונישק אותי. הלשון שלו טיילה לי בפה בזמן שהחבר השני של אחי הפשיט אותי. אחי היה מסטול לגמרי, צחק ובהה בנו. בהה באחותו הקטנה מקבלת 2 זרגים ביחד על הפעם הראשונה. 

זאת רק היתה ההתחלה, הזדיינתי ככה עם כל החברים של אחיי ואחיותי. הסתובבתי כמו כוס פתוח שזמין לגחמות של כולם. והכי נורא שאהבתי את זה , נימפומנית ורטובה…

הזמן עבר ככה בזיונים והתבגרתי, סיימתי תיכון איכשהו עם ציונים טובים. נו בסדר…. אז הזדיינתי עם כמה מורים ומורות אבל אני חושבת שהם ממש ריחמו עלי. אולי הם חשבו שאגיע לאנשהו אם יעלו לי קצת את הממוצע ועל הדרך חוו את הכוס הרטוב שלי.

הציונים הנהדרים עזרו לי להתקבל לאוניברסיטה והחלטתי שאנסה להשתנות. שאלמד באמת ואתאמץ. שאתרום לחברה ואעזור למסכנים , לחלשים ולחולים. אז כשהתקבלתי ללימודי סיעוד הייתי בעננים וחשבתי שעכשיו אני מתחילה פרק חדש בחיי, עיר חדשה, אוניברסיטה ומספיק עם ההשטרמטות הזו.

עד מהרה גיליתי שגם באוניברסיטה הכוס שלי משרת אותי בצורה נהדרת הרבה יותר מהשכל.

היה יותר קל למצוץ לאיזה רופא או רופאה או אחות זקנה מאשר ללמוד למבחן.

כשסיימתי את לימודי , בהצטיינות כמובן, החלטתי שעלי לשנות גישה ולעבור טיפול. אבל זה היה קשה כל כך. אהבתי להיות זונה

התחלתי לעבוד כאחות במחלקה הקרדיולוגית בבית חולים יוקרתי. הרופאים השתגעו עלי והאחיות שנאו אותי אבל זה לא היה חדש לי.

ואז קרה הנורא מכל. במשמרת לילה מצצתי לרופא התורן כאילו חשבתי שזה יגמר שם במציצה אבל זה נמשך לאורגיה סוערת עם הקרדיולוג התורן ורופא מרדים. היינו כל כל מסטולים ועסוקים בעצמנו שלא שמנו לב להתרחשות בחדר עשר. החולה לאחר ניתוח מעקפים פיתח הפרעת קצב קטלנית ונפטר ואנחנו לא שמענו אותו.

הקרדיולוג והמרדים פוטרו ואני איכשהו יצאתי מזה. תולעת נבזית שכמותי, כל כך הרבה נפגעו בגללי והייתי חייבת לחדול, להשתנות.

אז הגעתי למנזר הזה. הם חיפשו נזירות אדיבות שמוכנות לטפל בחולי הרוח המסכנים האלו ובשאר הזמן להתפלל באדיקות עם שאר הנזירות.

ואתם חושבים שהשתנתי?

לא אני לא

אני זונה…

אני האחות (זונה)אגאתה