מעבר לארון הקסמים

בדיוק כשפסעתי פנימה

שמעתי את הרב מבקש לכרוע ברך.

חיפשתי, אבל המאסטר לא היה שם.

אחרי שהוא סתם לי את הפה

וקשר את הידיים

לרגליים

והצליף בי בשוט השחור ההוא

הוא דחף לי פלאג מאחורה

וטיפטף עליי שעוה.

ניסיתי לדבר מבעד למחסום הפה שלי...

"יש לך שאלה גיברת?"

כן.

"אפשר שלא תפסיק לעולם?"

אל תגיעי, הוא אמר לי, תהיי שם.

הייתי שם, אבל רק אחרי שהגעתי.

הוא כולו לבש שחורים.

למרות שהבגדים שעליו היו בכלל לבנים לגמרי.

פחדתי לא פחדתי....

הלשון שלו הייתה חלקלקה.

למרות שהוא לא אמר הרבה, אלא בעיקר סימן לי.

הגוף שלו עטף אותי גם כששכבתי קשורה על המיטה שלו

והייתי לא הייתי שם.

נסמן אותך שיהיה ברור שאת שלי.

טיפשון, זה היה ברור מהשניה שנכנסתי.

מרגע שהסכמתי להגיע סומנתי כשלך.