מחבק אותך חזק בכל הכוח ומנשק את הלחיים האדומות הבוערות שלך.
את בוכה וצורחת , די ניק בבקשה לא תפסיק...וכל המילים הנפלטות רק מגרות אותי יותר.
לשבת מעליך, למעוך את הזרועות שלך על ידי ברכיי.
לרתק אותך למיטה בתפיסת השיער. אני תמיד מודיע לך כמה שניות לפני שזה מגיע.
אל תזוזי, שלא אפספס כמו בשבוע שעבר, והלכת עם פנס מתחת לעין.
בום!!
.כף היד שלי ממלאת את פניך הקטנות...אני יורק על הר הגעש הקטן שפעם היה לחי, מעסה אותה להרגעת הכאב, ומשנה צד .
בום!!
את נמצאת בחלל אחר, נקודות שחורות ממלאות את מה שפעם היה מציאות. אינך רואה אותי, אך הכוס שלך יודע שאני שם.
בום
בום
בום
בום
בום
די די!!!!!
מילת הקסם שלך. חבל ההצלה..או שמה ההצלחה?
את עלי רועדת ובוכה. העיניים מטפטפות דמעות. הכוס מטפטף מיץ.
כמה חזק אפשר לחבק אותך ולהרגיע אותך.
אני כאן בייבי. בובה קטנה שלי. אני כאן.....
שומר עליך מכאבי העולם
