אז שוב, פותח איזה אתר היכרויות שקר כלשהו. עוד תמונה של מישהי מהטיול לניו-יורק, והנה עוד אחת שמחייכת באיזו חתונה. הא, הנה זו שבדיוק עושה יוגה ( כן, כי הבגדים המזיעים שלך כשאת הפוכה על הראש זה מה סקסי)...והנה זו שאוהבת ים , קיץ , קפה והופעות חיות...
אז ממשיך וגולש ומציץ ומביט ואז...הו..הו...הו..!!
זוג פנסי משאית בוערים מבצבצים להם מתוך המחשוף. מתנדנדים להם שמאל וימין ותופסים את כל התמונה. זה כל כך גדול שאפשר לקחת אותם לטיול בהימלאיה ולא צריך לדאוג לאוהל, לכרית, לשמיכה, וגם למזון...כשיגיע העת להיות רעבים. היא כמו סופגניה כזו, פנים שמנות ואדומות על רקע עור לבן וצח.
אז רושם לה איזו שטות מטופשת, ומקבל חחחח בחזרה. ורושם עוד אחת ..קצת לשבור את הקרח, קצת להשיג את תשומת ליבה( כשזה לעצמו מאוד קשה כי הוא חבוי עמוק בתוך כיפת הברזל הזו ).
אז ממשיכים עם מספר שאלות בנאליות. מתברר שהיא גרה קצת רחוק, ויותר מכך, אי שם ביהודה ושומרון, מהמקומות האלו שצריך לעבור מחסומים, וחיילים, ואנשים עצובים. לא שינקין פינת בן גוריון.
צוחק עליה קצת, ובלב שלי חושב על זה שיש לה הגנה טבעית מכל מפגע אפשרי...
אז קבענו להיפגש בבוקרו של יום באיזה בית קפה זקן וישישי באמצע הדרך. הבהרתי לה שגיאוגרפית אני לא מתכוון לבוא לבקר אותה אי פעם, שתיקח בחשבון. נפגשים והיה נחמד ומצחיק , קצת נשיקות קצת נגיעות...קצת ליטוף על הבלונים הפורחים...חמים כמו האש שמעיפה אותם למעלה. נפרדים ושלום ותודה על הדגים והכל.
קבענו למוצש. תל אביב. היא תגיע אלי וניסע יחד במכונית שלי.
קבענו ב20:00. שמונה, כמו שאתם יודעים, זו השעה שאחרי שבע. זה כל אחד יודע. גם אני.
הייתי עם הילדים בטיול כל היום, וחזרנו בסביבות 18:00. אני אוהב להחזיר את הילדים לאמא שלהם ארוזים ומוכנים לשינה (מקלחות א. ערב ושלל פרוצדורות).
חשבתי לעצמי, אולי "יו גאט סום לאקי טונייט", והבית היה נראה כמו פח זבל, רק בלי הפח.
אז הפכתי עולמות כדי להספיק! קילחתי בישלתי ניקיתי סידרתי התקלחתי התגלחתי ייבשתי קיפלתי טיטאתי העפתי מה לארון ומה לפח ומה סתם מאחורי הדלת....פוופ פפווופ פפוופפ..
מה אגיד, ברבע לשמונה כמו קצין אסאס, יושב על הספה , מגלגל סיגריה וממתין.וממתין.וממתין.וממתין. שולח לה סמס בשלב כלשהו "כן אני בדרך התעכבתי לכמה דקות, שמע יש לי פיפי דחוף אני אעלה".... ממממ יאללה...בואי תעלי..."סו אים ריילי גאט סום לאקי טוניט הא".
אז אני דייטנאצי. שזה כמו סופנאצי רק על דייטים. ובכלל. אני שונא איחורים ומאחרים. זמני יקר!.
וכך אני ממתין לי וממתין, ושותה קפה, וממתין ומגלגל עוד סיגריה והדקות חולפות והזמן עובר ואני מתחיל כבר להרגיש ...וואלה, לכי להזדיין. זאת אומרת, לא איתי. הורדת לי את החשק. בשעה 21:00 מסמסת לי שהיא למטה.
טוב תעלי. נכנסת אלי הביתה, מלאה בתלונות וטרוניות על דברים שונים ומשונים. אני מנסה לשכוח ולחזור לעניינים אז מביט על השדיים שלה, מנסה לדמיין איך אני מתחבא בתוכם, או שם שם את הזין שלי, או סתם מעביר שם שעה של כיף.
היא לא מתנצלת על האיחור, או לא מזכירה אותו בכלל. מין טיפוס שמלא בעצמו, כנראה, ובשדיים שלו. טוף נו, אני בחוסר חשק עושה לה סיבוב בבית , ועדיין מצפה לאיזו שהוא התייחסות כלשהי לאיחור . שעה!, יבת זונה!, שעה!. אחרי שעשיתי חמישיות באוויר, שמיניות על הרצפה, ועשיריות על הירח.
אז היא פתאום מבקשת שארים לה את מושב באסלה....מה?? כן , היא לא נוגעת במושבי אסלה. תגידי יכוס אמא שלך, אני בתחנה מרכזית? את רואה כאן את דימונה בדרך לאילת? סאמאמא שלך...השירותיים נקיים ברמה כזו שאם אני מכניס אלי עבד ניקיונות הוא מתפטר. במקום!
אז משתינה, שעה משתינה שם. ואני, אני כבר בא לי להעיף אותה. ירד לי ממנה לגמרי. לא שדיים, לא גרביים ולא נעלים. את הסופגניות שלי אני כבר אוכל בחנוכה הבא. ויתרתי.
היא יוצאת, ואני מנסה להבין איך אני יוצא מהגועל נפש הזה. לפתע היא מתיישבת, אני עדיין עומד. חריץ עמוק של זוג הרים לבנים פוגע לי ברשתית...אז אני מתיישב לידה. מה לעשות, הזין שלי והמוח שלי לא מתקשרים באותה השפה.
אז.......
-למה יש לך ספר של ייאסר ערפאת? (אני שומע את השאלה באוויר)
- אני אוהב לקרוא היסטוריה, ואוהב לדעת הכל. גם על האויבים שלי (לוקח אוויר בשקט ומנסה לחתוך את הזין שלי)
- לא, לא , ספרים כאלו לא מעניינים אותי, לא אני לא מבינה... ( פתאום סוף סוף, גם הוא הבין, אני יכול להתחרמן מכל דבר, עד יאסאר עראפת. מודה, יאסר מוריד לי)
- תקשיבי, סופגי (כזו סופגניה), יש אנשים שאוהבים להרחיב אופקים, ויש כאלו שלא(אני עונה בהתנשאות מזלזלת שכזו)
היא כמובן קמה ונעלבה, והפנסים שלה רטטוי מעלי, וחשבתי שאם היא תיפול, עלי, אז לא אדע מה לעשות אם כל האושר הזה
אז מפה לשם זה הלך מהר מהר, אמרתי לה שהיא לא באה לי בטוב, אז היא שאלה אם ללכת. פתחתי לה את הדלת, היא קיללה, וטרקה אחריה את עצמה ואת הדלת.
למה יש לך ספר על יאסאר ערפאת............
