איקרה Icră היא סלט העשוי ברובו מביצי דגים, ואופייני למטבח הבלקני. את האיקרה מכינים מביצי דגים בתוספת פירורי לחם, שמן, חומץ ובצל המעובדים לממרח חלק. איקרה ביתית היא בצבע לבן אפרפר או ורוד (תלוי בצבע ביצי הדגים). זו התעשייתית מולבנת לצבע לבן צח או שמוסף לה צבע מאכל ליצירת צבע ורדרד. איקרה מוגשת קרה כמנת פתיחה ומשמשת גם למילוי כריכים.
--------------------------------
הדס, אקרא לה הדס, משום שלבושתי .....שכחתי את שמה.
הכרנו בטינדר,זמן ממש קצר אחרי גירושיי. בתקופה ההיא כל מה שעניין אותי להרים את האגו הרמוס שלי מהרצפה, ולהזכיר לעצמי שיש גם סקס בעולם.במילים אחרות - עשיתי לייק לכל כרטיס שראיתי בטינדר, בין אם זו לנה דל ריי , גולדה מאיר , טרמפולינה או חציל קלוי.
היה קיץ, וקבענו שאבוא לאסוף אותה ונלך לים, נביא את כל האקססוריז המקובלים ( יין, שמיכה, גיטרה כנל וכנל). היא לא היתה יפה , למרות שהיא הכי חשה עצמה מלכת אנגליה החדשה.
יום שישי שעת בין ערביים (חולה על המושג הזה ערביים, חבל שלא משתמשים בו יותר בעברית מדוברת) . דייטנאצי שכמותי, אז לא איחרתי כמובן, נפגשנו מתחת לביתה. חיבוק נשיקה על הלחי ונסענו לים. התיישבנו בפינה שקטה בחוף געש, לטעמי החוף הכי נעים במרכז הארץ, ושוחחנו. הייתה אווירה נהדרת , והדס צחקה מהשטויות שלי, והשקיעה והמים עשויים קריסטל טורקיזי...
היא לטפה את פניי, ובאופן טבעי רכנתי אליה ובאתי לנשק אותה. לפתע הסיטה את הראש ואמרה לי שמרגיש לה מוקדם מידי.
באמת שלא הבנתי, חשבתי לעצמי הרי היא זו שעשתה את המגע הראשוני ולטפה אותי.
האמת, לא ממש מעניין. חצי שעה אחר כך כבר קדחתי את חור התחת שלה על החוף, כשאנשים עוברים ושבים..מממ..בעיקר שבים ומסתכלים.
זו לא היתה הפעם הראשונה שחור התחת שלה התרחב, אך כאב לה ושרף לה. ככול שרתח לה יותר החור, כך ביקשה יותר חזק. מעוצמה תלשתי לה קווצת שיער מתולתל מראשה. אני מודה, ניסיתי להבין מדוע שעה קודם רטנה לי שמוקדם לה מידי וחצי שעה לאחר מכן חור התחת שלה פעור ומחורר בפרהסיה, כוסאימא שלה...אני שונא שחקניות שחשות עצמן.
המשכנו להזדיין עד הזריחה, בערך, החזרתי אותה לביתה ואספתי את עצמי לעצמי עם המון טעם של מיצי כוס ותחת, וחול...בעיקר חול.
ניפגשנו כמה ימים לאחר מכן שוב, הלכנו לראות סרט. וואו, זה היה שיא בשבילי לצאת לסרט עם משהי. עד אז כל מה שעשיתי זה להיות זבוב בכל חור שמצאתי, ללא התברברות, בוררות, וסינון מוקדם.
לאחר הסרט שיחקה לי משחקים שהיום לא נעלה אליה..."אני מצפה שתבין". אני מבין יבת זונה, שאת כזו מעפנה שחקנית מטומטמת...אבל פסדר...נחליק. זה לא שאני הולך לזרוק עליך טבעת מזהב לבן עם יהלום בשקל וחצי מחר.
ניפגשנו שוב, למחרת, שוב בשבילי עוד שבירה של שיא. והחלטנו לשים פעמינו למסעדת דגים פופולארית.
משום שעוד לא הכרתי את הכללים בדייטאיזים, לא ידעתי שבדייט השלישי מגיע זמן החפירות. היא קדחה לי ללא הפסקה, סיפרה לי סיפורי אלף לילה ותחת על העבודה שלה ועל החיים שלה, ועל הכוס של האמא שלה ועל מה לא....
אני סהכ רציתי דניס בתנור ראבאק.
תוך כדי חפירתה , הגיעו הסלטים.
חומוס טחינה חצילים גזר מטבוחה ועוד צבעים בצלחות נחתו לאחר כבוד על שולחן ונכנסו ללא כבוד לתוך קיבתי. ....
פניה מרוחות באיקרה ורודה לבנה. נוטפת משפתיה על שמלתה. אצבעותיה טובעות עמוק בתוך הבריכה הביצתית הזו. היא מעלה עובש של דג מת, מתמוגגת על כל טיפת איקרה שנשפכת אל פיה הפעור...מנגבת את עצמה בתוך על הבליל הורוד הזה...והיא נוטפת לה...נוטפת לה מצידי השפתיים....היא מריירת איקרה לדעת...היא שוחה בתוך אוקיינוס ורוד לבן מבוצבץ.....
אין לי משו נגד איקרה, ז"א מלבד הריח. הריח מסריח כמו כוס במחזור המתנגש חזיתית בחור תחת משולשל ובוצי.
סיימנו לאכול...יותר נכון, היא סיימה את השחיה בבריכה החצי אולימפית של ביצי הדגים, ויצאנו החוצה. התיישבנו על ספסל בבן יהודה, והיא התיישבה על ברכי...מתחננת לחירור חורי חזק. היא בערה כמו רומא כשנירון שרף אותה למוות....הבחילה שעלתה מתוכי היתה חזקה מידי, רעה מידי, עוצמתית....הרגשתי בתוך אוניית השרימפסים המקולקלת שהעירה אותי מהצחנה לפני שנים רבות, כשעוד גרתי ביפן.
קמתי.
החזרתי אותה לביתה
ולא דיברתי איתה יותר לעולם.
הדס, רציתי לומר לך סליחה....זה לא את ..באמת....
