ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Dance of words

Just words. My words
לפני 8 שנים. 20 בנובמבר 2015 בשעה 21:45

הברכיים על הרצפה הקרה

אני מלקקת במרץ

מפנקת אותו.

 

הוא גומר

ואני

נשארת רטובה 

             ***

#פינוק של שישי 

לפני 8 שנים. 14 בנובמבר 2015 בשעה 20:11

ככל שיש יותר אופציות 

אני מבזבזת יותר על התלבטות מאשר בבחירה.

לרוב אני החלטית

אבל אז נפתחות כל בפניי האפשרויות.

האיזון מופר,

הבלבול מציף.

 

 ואני מנסה להזכר למה באתי מלכתכילה.

 

 

לפני 8 שנים. 1 בנובמבר 2015 בשעה 20:18

לכתוב זה ממכר

כי הדמיון מתחיל לרוץ
ואז, בכל מקום ,בכל רגע, אפילו עכשיו, מוקפת באנשים. מדמיינת.
מתרגמת את התחושות למילים...
ומחכה כבר לחזור הביתה כדיי לנשום אותו. ואז הוא יכרוך את ידו סביבי, ימקם אותה הישר בקימור שבגב התחתון ויתן לי נשיקה ארוכה בשפתיים.

ומשם... זה כבר יהיה פוסט בפני עצמו 

לפני 8 שנים. 31 באוקטובר 2015 בשעה 15:46

אתה מתארגן לצאת לאימון

פושט מעליך את מעט הבגדים שהיו ומחליף לאלה הספורטיביים. אני רואה אותך מהמרווח הקטן שנוצר בין החדרים. 

מסתכלת בך, בלי להוריד את העיניים. שקוע, מרוכז.

אתה חולף על פניי, לוקח את התיק.שובל של ריח הבושם שלך נשאר עומד באוויר ואני שואפת אותו פנימה עמוק. ממלאה את הריאות. 

"ביי בינתיים" אתה אומר ונושק על שפתיי. העיניים נפקחות לאט.

הדלת נסגרת, הריח שלך עדיין כאן.

מורידה את הקליפס מהשיער, כמו פרסומת מדויקת הוא מחליק על כתפיי.

נשענת אחורה על הספה, מרגישה את הבד הנעים שלה כנגד הגוף שלי. עוצמת עיניים ומדמיינת מה יקרה פה כשתחזור. 

ממממ.

לפני 8 שנים. 30 באוקטובר 2015 בשעה 18:34


אז... החלטתי להפתיע אותו ורכשתי מתנה קטנה.
לא זה לא בשבילי! זה לגמריי בשבילו.
אמנם זה ורוד, אפילו עם מעט נצנוצים.
אבל כשזה יהיה במקום הנכון ( ובזמן הנכון) אין ספק שזו תהיה הפתעה.

 

:)