לפני 9 שנים. 1 בנובמבר 2015 בשעה 20:18
לכתוב זה ממכר
כי הדמיון מתחיל לרוץ
ואז, בכל מקום ,בכל רגע, אפילו עכשיו, מוקפת באנשים. מדמיינת.
מתרגמת את התחושות למילים...
ומחכה כבר לחזור הביתה כדיי לנשום אותו. ואז הוא יכרוך את ידו סביבי, ימקם אותה הישר בקימור שבגב התחתון ויתן לי נשיקה ארוכה בשפתיים.
ומשם... זה כבר יהיה פוסט בפני עצמו