מחשבות, חויות ושאר ירקות.

בלילה, האורות מאירים מרחוק, אני רואה את האור של הפנס הקדמי של הרכבת שמגיעה בדיוק מולי. אני שועט לעברה, מתכונן להתנגשות. ברגע האחרון מתחוור לי שהיא על מסילה מקבילה. ברעש היא חולפת על פני ולא תשוב. כך, שני רכבות שחולפות אחת על פני השניה בלילה. 

כך אני מרגיש כלפי כל הנשלטות באתר שמתלוננות שאין באתר שולטים שמחפשים קשר או שאין שולטים צעירים או רווקים. 

כל קשר שכולל שליטה (האמת שגם אם הוא לא כולל שליטה) דורש אמון. אך במקרה של שליטה יש צורך יותר מהותי באמון. בין אם זה סשן חד פעמי או קשר של שנים הנשלטת חייבת לסמוך על השולט. מדובר פה על מסירה של הגוף שלך ונפשך בידיו של אדם אחר. ששולט לוקח לידיו נשלטת המחויבות הראשונה והעליונה שלו הינה אליה, לזמן עליו הם סיכמו, בין אם זה 24/7 או רבע שעה היא ברשותו ותחת חסותו. הוא אחראי לבריאותה, להנאתה, לשלומה ולמצבה הנפשי. 

כאשר אני משוחח עם נשלטת אני לעולם לא אשקר או אסתיר ממנה דבר ללא הסבר. השולט מסכן רק את זמנו (לפחות בהתחלה) הנשלטת מסכנת יותר ולכן זכותה וחובתה כל נשלטת לעצמה היא לדאוג שכאשר היא מפקידה את עצמה בידי שולט שהיא סומכת עליו. 

"לא תודה.
חג שמח ובהצלחה."

זאת היא תשובתה להודעתי, תשובה מנומסת, נדיבה באתר בו חוסר מענה נחשב לנורמה המקובלת. 

שלא תבינו אותי לא נכון, אני מבין שנשלטות ושולטות באתר מוצפות בפניות חסרות משיכה/טאקט/נימוס, אך אני באמת סבור שהתקווה לכך שאולי האדם שכתב את ההודעה אינו מרושע או יהיר או אידיוט אלא סתם לא מתאים צריכה להתקיים ולהתבטא בעזרת תשובה פשוטה, קצרה אף מזאת שצוטטה, פשוט תכתבו: "לא תודה". 

מופנה לנשים וגברים כאחד, נשלטים ושולטים כאחד וגם לכל השאר. 

אני נכנס, מעיף מבט למצוא כיסא פנוי, לבסוף מחליט לעמוד, מתחתי, בקצה ידה של בחורה מצודדת, נמצא הסלולרי ובו הפונט המוכר, כתיב לבן על גבי שחור וכתמים של אדום, אולי היא לא מתביישת, אולי היא לא חשבה שמישהו יזהה או יראה, אך אני יודע, לידי, ישובת מישהי ומדפדפת בדף הבלוגים של הכלוב, האם היא תזכה לראות את הבלוג הזה? אם כן, אנא צרי עימי קשר.