לפני 8 שנים. 11 באפריל 2016 בשעה 20:13
אני אדומה
הדופק עולה
מעט מסוחררת אבל משתדלת בכל כוחי להישאר בפוקוס
לנסות לצפות את המכה הבאה שלו
לנסות לראות לאן הוא מכוון
הוא טוב במה שהוא עושה
זה מעלה את הריגוש
אחרי כשעה אני כבר מעט רועדת בידיים
אבל רוצה בכל כוחי להמשיך
נכנסתי לזה בסוג של טראנס כזה
קשה להסביר
הראש והמחשבות כאילו קלים יותר מבדרך כלל
זה שיחרור מסוג אחר
ופתאום אני שמה לב לדבר מוזר
אני כולי אדומה ומזיעה
אבל אני מחייכת חיוך
חיוך כמו של ילדה מפגרת כזאת
חיוך, לא מאולץ
זה כל כך לא אופייני לי
[ אין כמו המקלחת שאחרי, זה הדובדבן שבקצפת ]
באמת אחד ממשחקי הטניס הטובים שהיו לי בזמן האחרון
כיף שמצאתי פרטנר ברמה טובה סוף סוף, ובאזור ;)