יש חלוקה לשולטים ונשלטים.
השולטים דומיננטים והנשלטים הם הסאבים.
עד לכאן הכל ברור, החוקים, האווירה, הלך הרוח..
אני רואה במילה נשלטת, ובמילה שולט, כמעט כלום ושום דבר, כשזה מגיע לנסיון להציג את הצד שלך ביחסים.
אני אכתוב את הפוסט הנ"ל מנקודת המבט של הנשלטת, בתקווה שרובכם ישכילו להשליך את אותה המסקנה על שולטים.
נשלטת מבחינתי, היא אחת שבחרה לאבד שליטה, אחת שבחרה להגיע למקום המאוד עמוק הזה שבו היא מבינה שכרגע היא למטה, שכרגע היא לא אחראית על הסיטואציה, שולטים בה, בגופה ובנפשה.. היא כרגע במצב של חוסר אונים מוחלט, והיא מקבלת את המקום האהוב הזה באהבה ובצורה מעוררת שנותנת לנפש לשחרר ולהיפתח לתחושות הלא מוכרות האלה שמשתלטות עליה כרגע. היא כואבת, היא משתגעת מבפנים, היא מרוסנת.. ובסופו של דבר, היא נכנעת לך..
נשלטת מבחינת אחרים רבים, היא אחת שמתמסרת. היא אחת שתבשל לך, תנקה את הבית, תחכה שתגיע מיום העבודה העמוס שלך תחלוץ את נעליך ותנקה את רגליך ביסודיות עם מטלית.. וכשתרגיש לנכון, היא תשמש אותך בכל דרך שתבחר, היא תעמוד שם על 4 כי אמרת לה, תפתח פה גדול ותקבל זרם של שתן ישר לגרון ותבלע הכל, היא תקיא על עצמה ותתכסה בקיא של עצמה, ומהמקום המשפיל והנמוך הזה היא מרגישה הכי חופשייה ובעננים בעולם.
ביחסי שולט-נשלטת, אני רואה רק את האפשרות הראשונה כנשלטת, וזאת מכיוון שבאפשות השנייה שהצגתי, הנשלטת שולטת בעצמה באופן מוחלט, ובעצם השולט הוא זה שמתמסר בידי הנשלטת, והיא שם שולטת בעצמה ושמה את עצמה במקום הנמוך הזה מתחת לרגליו, ששמה היא רוצה להיות. כדי להכיל את כולו, ואת רצונותיו, שאלו הם בעצם רצונותיה..
באפשרות הראשונה לעומת זאת, השליטה פשוט נלקחת, הכאב, החוסר אונים, ההשפלה.. הכל נעשה בכוח. גם אם המכה חזקה מנשוא ואני קשורה ומנסה להתחמק, אני לא יכולה, אין לי שליטה, הוא שולט בכל תנועה שלי, הוא שולט בי, ואני צריכה להיכנס למקום המכיל והכנוע הזה..שבו אני נכנעת לו ולסיטואציה..פיזית ונפשית.
ההבדל הוא עצום, ואני רואה את שני סוגי השליטה כהפכים לגמרי!
כאשר הנשלטת מסורה, כנועה וצייתנית, היא שולטת בעצמה ובסיטואציה, היא בעצם רק עסוקה בלשלוט בעצמה, הרבה יותר מאשר השליטה שהשולט מביע.. כי הסיטואציה משפילה, ומכאיבה, וקשה, אך היא חזקה ואייתנה, והיא תיהיה שם ותבצע הכל עם מבט עמוק לתוך עיני השולט, כי היא מתמסרת לו והיא שלו.
אך זה לא מה שאני מחפשת, אני רוצה להתנתק, אני מחליטה ביום יום להתמודד עם הסבל והכאב, אני מחליטה לא להיכנע לו, ואני רוצה לפעמים, רק לפעמים, להרגיש שאתה (ההיפוטטתי) תכניע אותי!
פשוט תכניע אותי!
תזרוק אותי לרצפה, תכה אותי, אני אדמם אני אכאב אני אצרח!
אני לא אוכל לשלוט במה שקורה עכשיו, ואני אנסה, תאמין לי שאני אנסה.. זה לא קל להכניע, זה דורש חוזק ושליטה אמיתית. זה עוד יותר לא קל להכניע אותי.
אבל, זה פשוט קל מידי, להגיד לה לבלוע את השתן שלך ולראות אותה אוגרת כל טיפת ביטחון שיש לה ועושה זאת, כדי להיות כנועה "לך", אבל בעצם, היא משתמשת בכוח שלה, הכוח הכי חזק שיש לה, הכוח הנפשי, כדי להיות שם ו"להיכנע לך", או יותר נכון, להיכנע לרצונות של עצמה..
זה בדיוק ההבדל, אני לא רוצה להיכנע לרצונות של עצמי, אני רוצה להיכנע לחוסר אונים, אני רוצה להרגיש לא בשליטה, אני רוצה לאבד את עצמי, אני רוצה שתיקח אותי תנער תתעלל תשתמש והכל כאשר אני חסומה מכל תגובה שאני רוצה לבצע באותו הרגע!
אני אסופק כשאני לא אחשב, אני רוצה אונס, לי נמאס לשלוט, אני לא רוצה להכניע את עצמי!
כל היום אני מכניע את עצמי, ושולטת בעצמי כדי להכניע את עצמי..
רוב השולטים שנתקלתי בהם, הם דווקא מהסוג שמתחבר ל"מתמסרת" ל"צייתנית", אני מבינה, זה מגרה לראות את עצמך כאלוהים שסוגדים לו כרגע, כשהיא מבטלת את עצמה מולך.. אך בעיני, זאת החולשה שלך, זאת היהירות שלך, זה המקום הכואב והקטן הזה שבו אתה חושב שהעולם גדול עליך, אבל היא מנחמת אותך, כי היא שמה לטפח את האגו שלך.. אתה לרגע, כאילו החזק פה, כאילו השולט פה..המלך.
אקט השליטה כאן הוא בדיוני, ואני מעוניינת בשליטה עצמה, בהכנעה, בכוח הזה שיש בך שיתפרץ החוצה וישחרר אותך מבפנים כאשר תוציא אותו עלי, כאשר תכבוש אותי, כאשר תבעל אותי, תשתמש בי.. ואני, אכנע, לך, כי הכנעת, כי ניצחת, כי עכשיו אני יכולה לשחרר..
לקחת את השליטה ממני, זה רק לפי האפשרות הראשונה שהצגתי בפוסט.
כי אחרת, אני שולטת, ואתה מתמסר..
