יש בי לא מעט חסרונות, אני יודעת.
אני בת אדם שמתבססת המון על "היגיון", ולרוב אני גם לא מאמינה לאחרים ותמיד אבל תמיד שואלת "למה?"
בנוסף לזה, אני מתבססת מאוד על "נתונים" מהעבר שלי, מהחוויות שלי.
אם לא ראיתי בעיניים, סימן שזה לא בהכרח נכון ואפילו כנראה לא נכון, לעומת זאת דברים שכן ראיתי וחוויתי אני יודעת אותם!
"בני אדם נוטים לדבוק ב"אמיתות" שנראות להן מתקבלות על הדעת, הגיוניות.
ההיגיון מכתיב תשובות שונות. אם מדובר באינטואיציה, ההיגיון של האחד, יכול להיות 'לא הגיוני' בעיני האחר; אמת אחת יכולה לסתור אמת אחרת. כלומר, טיעון "הגיוני" הוא עניין מאוד אישי, שלא משקף בהכרח את העובדות במציאות."
היום למדתי חלק מחסרונות השיטה הזאת "השיטה האינטואיטיבית", וזאת אחרי שהשיטה הזאת היא כבר חלק מהאופי שלי.
1. בני אדם טובים בלזהות מה יש, אך גרועים בלזהות מה אין-
לילה אחד שרלוק התעורר, וקרא לווטסון בבהלה!
"ווטסון, ווטסון! מה אתה רואה?"
ווטסון קם וענה "אני רואה כפר מרחוק... אממ.. יש שם אנשים"
שרלוק- "לא ווטסון! אתה מפספס! מה אתה רואה?"
- "אני לא מבין, אני רואה כמה פרות, כמה אורות מרחוק"
- "אתה לא בכיוון, תתרכז"
- "יש מעלינו גם כוכבים, ירח...נהיה קריר"
-"ווטסון!, לקחו לנו את האוהל!"
מהחוויות שחוויתי, אני בהחלט יודעת לזהות את המובן מאליו, את מה שאני רואה באותו הרגע, את כל ה"שקרים" ההתנהלות הרדודה, החרמנות לשם חרמנות, הונילים הסקרנים, הלא מכבדים.. את הבזיון שאנשים קוראים לו בדסמ' לפעמים..
אבל אני לא רואה את הרגש, את העומק, את הדברים שמוסתרים מאחורי הקלעים.. ואלו דווקא הדברים הטובים. הדברים שאני רק חולמת עליהם, אך בגלל עומס ה"חרא" (סליחה על הביטוי) הם מוסתרים מעיני.
2. בני אדם מעבדים נתונים בהתאם למה שהם מצפים מראש-
קיים ניסוי, שבו לקחו קבוצת אנשים, ועשו להם מבחן IQ.
למחציתם אמרו שהIQ שלהם גבוהה יחסית, ולחצי השני אמרו שהם ברמה נמוכה.
לאחר מכן, נתנו לכולם לקרוא כמה מאמרים בנושא, כאשר המאמרים כוללים 50% טענות על החשיבות העצומה שיש למבחנים אלו ולIQ, עד כמה זה מראה המון על הבנאדם... ו50% טענו שמבחני הIQ לא מוכיחים דבר ואפילו מיותרים.
כאשר הנבדקים סיימו לקרוא את אותם המאמרים, הם נשאלו מה מסקנתם.
כמו שאתם משערים, מי שנאמר לו שהIQ שלו גבוהה הסיק מהמחקרים על חשיבות הIQ והמבחנים, לעומתם, אלו שנאמר להם שהIQ שלהם נמוך הסיקו שלמבחני הIQ אין באמת חשיבות.
זה מתבטא בחיים של כולנו.
גם אני, חוויתי המון כאב וסבל מגברים, זה משליך על המסקנות שלי גם לגבי אנשים שהכרתי בזה הרגע!
אני כבר "יודעת" מה הוא יגיד, מה הוא חושב, מה הוא רוצה, מה יקרה אם אני אבוא אליו הביתה ואיך השיחת פרדה תיראה בדיוק..
וזה לא תמיד נכון (בעתיד, מקווה..)
אך זהו נסיון העבר שלי, הוא מושרש עמוק בתוכי, כי שוב ושוב ושוב ושוב אותן המסקנות הגיעו למוחי..
קיבלתי את המצב כעובדה
אבל האמת, שה"מסקנות" שלי אינן עובדות.. כמה שקשה לעכל את זה.
כי זה מה שחוויתי, זה מה שעיני ראו ומה שגופי הרגיש.
זה מה שאני מצפה מכם "שולטים", וזה שעד היום כל אחד ואחד מכם עמד ב"ציפיות הללו" לא אומר שזה נכון לגבי כולם..
ובראש שלי גם הכרויות חדשות מתעוותות לתבנית שהמוח שלי כבר מכיר.
3. זיכרון לא אמיתי-
גם הזיכרון שלנו הוא שקר.
למשל, אם תנסו להיזכר בפעם האחרונה שהיתם בים או בברכה, באמת תנסו את זה עכשיו תוך כדי הפוסט.
תיזכרו מה עשיתם בדיוק, תשלפו את הזיכרון מתאי המוח ותקרינו אותו לעינכם..
נכנסתם למים עם החברים? ישבתם על החול שתיתם בירה?..
תנו לזה רגע באמת להיזכר..
עכשיו, אני מניחה שלפחות 80% מכם ראיתם את עצמכם כאילו מהצד, כאילו אתם גורם נוסף שמסתכל עליכם.
זה לא הזיכרון עצמו, זה לא באמת מה שראיתם כאשר חוויתם את החוויה..
רובכם כנראה ראיתם במציאות רגליים שעירות בתוך המים, ולא את עצמכם מהצד נכנסים למים.
המוח מעוות את הזיכרונות, לדברים שאולי יותר קל לאחסן, אולי קל יותר לשלוף..
אבל זה לא באמת הרגעים שחוויתם בדיוק! לרוב זה לא.
ככה גם עם שולטים
אני זוכרת מה הרגשתי איתו/אתכם בדייט, ב"סשן", בהצלפה.. אבל אני רואה את זה עם פרשנות
אני לא חווה את זה במוח שלי כרגע כאילו אני שם
אני חווה את זה בצורה שאני כבר אחרי!
וזה הבדל ע-נ-ק
הכל הכל הכל זה פרשנויות
והצורת חשיבה הטבעית שלנו היא מוטעה!
ולהילחם בזה, כדי להסיק מסקנות נכונות באמת, זה קשה בטירוף.. אם אפשרי בכלל..
כאילו אני לא מספיק חופרת בראש של עצמי, עכשיו אני אחפור עוד יותר
כי הצורת חשיבה שלי, חזקה ככל שתיהיה ומציאותית, היא לא באמת "נכונה", אבל היא אנושית
