לעשות שינוי זה לא קל
אבל לפעמים החיים מובילים אותי (אותנו) לנקודות קיצון, שמהם נראה שאין דרך אחרת לשרוד
כמו המין האנושי ושאר בעלי החיים, כדי להגיע למצב שבו אנו היום עברנו הרבה שינויים במהלך הדרך, עברנו מהפכות שהן גם פיזיות וגם אחרות, ואנחנו עוד נעבור הרבה כאלה..
גם כדו"א עבר שינויים קיצוניים, שינויים שלא קרו מהרגע להרגע ונפרסו על זמן מאוד מאוד ממושך
מה שאנחנו היום, זה לא מה שהיינו פעם
מה שאנחנו רואים היום וחווים היום, חושבים היום ומרגישים היום זה לא מה שהרגישו בני האדם בעבר, וכנראה שהם גם לא יכלו לדמיין את זה.
נכנסתי ל"עולם" הזה של הbdsm מלידה, אך בפועל נכנסתי אליו לפני כמה שנים, וממש כמו סרט היו לי את הפנטזיות שלי, פנטזיות שכל כך רציתי לממש, לפעמים הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך בלעדיהן, בלי להגיע אליהן.. רק רציתי להתפרק, פיזית ומנטאלית, להיות אני, לא רציתי להיות שלמה יותר, למה לי? זה סתם מעיק..
רק אחרי זמן מה למדתי מה ההגדרה האמיתית של פנטזיה- "עלילה שהיא פרי הדמיון ואינה יכולה להתקיים במציאות"
ורק אז הבנתי באמת עד כמה השם הבדסמי שבחרתי לעצמי כל כך מתאים לי
נכנסתי לפה בגלל הפנטזיות, שהחלטתי לחיות לפיהן, ורק אחרי המון כאב וסבל הבנתי את המשמעות האמיתית של הכינוי שבחרתי לעצמי.
אני לא אחזור על מה שלפחות חצי מהבלוג שלי כולל, הוא כולל אותי מגלה את הפנים האמיתיות של מה שייחלתי לעצמי, את ההבדל הע-צ-ו-ם בין BDSM בראש שלי לבין מה שהוא במציאות.
נשברתי
ממש
ולא-בקטע-טוב
אף שולט לא הצליח לשבור אותי, אבל הקהילה כמכלול (במיוחד ה"שולטים") הצליחו..
מזוכיסטיות- כשמכאיבים לכן באותו מקום שוב ושוב ושוב ...מתחילים בשעווה, שמעט צורבת את העור, ממשיכים בשוט זנבות שמכניס אותכן לאט לאט לספייס, ממשיכים באותו המקום עם שוט גומי שכבר מצליח להוציא מכן את הדם, מעבירים גלגלת חותכת כאילו מכינים אתכן כמו סטייק לאכילה, בועטים שוב ושוב ואתן מתחילות לראות שחור, אבל לא מוותרות, חונקים, עכשיו כבר אין אוויר להיעזר בו..
לוחקים את הראש מטיחים ברצפה, מנסים לקשור לכן את העיניים שלא תראו מה קורה באמת, שמים גאג כדי שתשתקו, אתן יכולות רק לספוג ולבכות...
תכלס זה נשמע קצת כיף לכל מי שמבין אותי;)
אבל בפועל, זה מה שעולם ה"BDSM" עשה לי, ולא בקטע טוב, הוא לא הכיל אותי, אף אחד לא היה מסוגל.... תכלס גם לא רצה, ובצדק (למה להתאמץ כשמשיגים את מה שבאמת רציתם)
זה רק הקטע הפיזי, בלי שום קשר לעובדה שאנחנו בני אדם.
כבר דיברתי פה פעם על "אשליות"
המוח האנושי נוטה לחשוב לא נכון, להסיק מסקנות בצורה שהיא לא באמת נכונה.. בצורה אינטואיטיבית.
[ תיזהרו מזה, כולנו נופלים בפח של האשליות מידי יום, ויכולות להיות לזה השלכות רציניות..]
מי שבאמת קרוב אלי מהקהילה יודע שהמוח שלי כבר עבר "שינוי", הבנתי באמת הבנתי ואני גם מבינה מה זה הדבר הזה שכולם קוראים לו BDSM, הבנתי שאני צריכה לברוח כדי לשרוד...
הכל שקרים, אבל ברור שזה יהיה ככה, כי בהשוואה לאוכלוסיה הכללית את הקהילה הזאת מרכיבים כ80% שקרנים (כל אחד במובנים שונים).
יש גם כ10% נוספים שמשקרים לעצמם, אז הם לא משקרים ממקום אגואיסטי ומניפולטיבי בהכרח..
יצאתי לעולם הונילי, כבר הרגשתי הקלה, באמת, הרגשתי בת אדם!
הפעם הראשונה שיצאתי לדייט ונילי אחרי הרבה זמן, ומישהו הזיז בשבילי את הכיסא כדי שאני אשב, לא היה לו דרישות לגבי הלבוש שלי ורק רצה לראות מי אני באמת, ולא לנסות להפוך אותי לבובת סמרטוטים, הוא גם לא שם על עצמו כתר שעשוי מהחרא של עצמו שהתייבש בשמש..
(למדתי להריח את הכתרים האלה מרחוק)
הוא היה ג'נטלמן אמיתי לאורך כל הדייט... בכיתי כל היום שאחרי כי נזכרתי שאני בת אדם! הרגשה שלא האמנתי שאני אחווה שוב (קשה לתאר את זה למי שלא מבין...)
שינוי:
מעט אחרי שיצאתי מהקהילה פגשתי את הגבר הכי מדהים שיצא לי לפגוש, הוא לא היה בקהילה, היה לו פנטזיות דומות מאוד לשלי, אך הוא עדיין היה בן אדם, כמו שאני ניסיתי לחזור להיות. כמו שאולי חלק מכם הייתם לפני..
עכשיו שניתנה לו ההזדמנות להיות מי שהוא באמת איתי, ואני מוכנה להכיל את כולו! 3>
הוא גם נותן לי להיות מי שאני
החשש קיים, תמיד, כמו לכולם גם לי יש צלקות.. אני נלחמת בהם, באמת..
אבל לראשונה, ודווקא מחוץ לקהילה, אחרי שעברתי בקהילה הזאת לא מעט חוויות, אני חווה שליטה אמיתית!
שליטה אמיתית לדעתי זאת שליטה שבאה ממקום כנה, ממקום טוב, ממקום שבו שני הצדדים מכילים זה את זה..
היא לא באה ממקום של אגו, של אגואיסטיות, של מניפולטיביות, של רצון של השולט שהוא אדם קטנטן ביום יום להרגיש משהו בעולם דמיוני שהוא יצר לעצמו.
אז לסיכום של כל החפירה:
תודה לך אדוני ^^
שאתה באמת אתה, ושאתה האתה האמיתי שלך איתי 3>
