הכל קשור אחד לשני
הכל בראש
הסביבה משפיעה עלינו לא פחות מאיך שאנחנו משפיעים על הסביבה, ובנסיבות שונות יכולתי להיות אדם אחר ובכלל לגנות אנשים כמו שאני היום.
אני לא זוכרת מתי באמת התחלתי להתחבר לכאב, לדעתי זה משהו שבניתי לעצמי בראש, כמו שכבר אמרתי בעבר- הבנאדם שהכי הכאיב לי והכי פגע בי זאת אני.
יום אחד צצה לי מחשבה מוזרה בראש, לא היה לה שום הסבר הגיוני וגם לא קישרתי אותה למיניות באותו הזמן, הרגשתי יצור מוזר אבל לא שלטתי בזה... איכשהו הדברים התגבשו להם בצורה עקומה מאז, עקומה מאוד.
הכל טס בין פיזי לנפשי וחוזר שוב לפיזי.
איך אפשר כל כך לשנוא משהו ולעשות אותו לעצמינו שוב ושוב? בשורה התחתונה זה נטו סבל, ובשביל מה? למה?
אבל זה מזיז דברים במוח, אם רק מצליחים לסבול ולהרוס את עצמינו קצת כל פעם, אולי הפעם זה יזיז משהו למקום הנכון... ואולי לא...
זה קצת כמו הסיכון שבלקחת סמים
יוצאים למסע ותכלס אין לנו מושג לאן.
האם במסע הפעם נמצא תיבת פנינים או נפתח תיבת פנדורה?
אין לדעת
זה נטו בראש
כמו רוב הדברים שהכי אמיתיים בחיים שלנו, גם זאת אשליה, שמפחיד לחיות בלעדיה.
