לפני 5 שנים. יום שלישי, 5 באוקטובר 2021 בשעה 4:41
אני קטנה עד שמאיימים עלי.
אני כלבה כשאני בטוחה ואני זאבה כשאני מגינה על עצמי.
אני מעריצה וסוגדת כשאני מוערכת.
אבל אני בראטית וטיפשה והרבה פעמים לא ממושמעת. ובוחנת גבולות, של עצמי ושל הצד השני. אני בוחנת עד כמה המקום שלי בטוח. בדיוק כמו ילד חצוף שממרה את פי אימו.
וכאמור, זה טיפשי וילדותי. אבל אני סאבית. הצורך לרצות ולספק ולציית מגיע עם המחיר הילדותי הזה.
It's fundamental and I can't help it.
וזה מתיש לספוג את זה. וזה יכול לגרום לצד השני להתחרפן. וזה, כמובן, הגיוני. חוסר ציות הוא חוסר ציות. Ain't gonna sugarcoat it.
נשלטת צריכה לציית בכל מחיר בידיעה שהצד השני יודע מה טוב לה ולא ידרוש ממנה משהו שהיא לא מסוגלת לעשות.
והילדה הקטנה שבי כנראה לא ממושמעת. כי היא צריכה לדעת שהמקום שלה בטוח גם אם היא הפרה כלל.
אז מי יודע. אולי אני בכלל לא נשלטת.