לפני 8 שנים. 23 באפריל 2016 בשעה 4:37
הקיום מתוך גורל הינו סבל חסר משמעות, לחלוף בעולם הזה כסביל, כחפץ.
לבחור בקיום מתוך ייעוד מעלה את חווית הרע ומסתוריו של הסבל.
נזרקת למעמקים, לחלל...
תועה, מבולבלת, מתייסרת, כועסת.
אחרי הזעזוע הפסיכי באה סקרנות, התבוננות.
חזרה שוב ושוב על המהלכים, כמו רקדן שמתאמן לשם תיאום הרמוני בין התודעה ללא מודע.
אין בזאת תכלית, אלא הכשרת התודעה להיות במגע עם המציאות הקיימת, להגיע להתעלות,
ואולי לכפור ברע כדי למצוא שוב את הבטחון, את השלווה וההרמוניה
האמונה.
(תשובה 2 ל dreamgirl123)
