היא שואלת את עצמה, מהו טבעה, לחיות חיי ניתוק והתמסרות ליצירה או מציאת אוצרות החיים וחקירתם, שימור עצמי או כיבוש, להיקשר לאחר או לחיות לבד. רוב הזמן היא חשה את משיכתו הלא רצויה של צד זה או אחר.
אנשים רבים חיים את הכאב שביחד ומפנטזים על הנאות ההיפרדות; או להיפך, הם חיים בבדידות וממלאים את ראשיהם בדימויים זוהרים ומפתים של אינטימיות. מעבר בין שתי דרישות לגיטימיות אלה של הלב יכול להיות מאבק מתסכל ומתמשך, ההופך את החיים מלאי חרדה וחסרי מנוח.
היא רוצה לאחוז בשני הצדדים בו זמנית, כי קשה לאחוז בצד אחד בלבד. למצוא איזון ביניהם הוא רעיון פרפקציוניסטי, שאינו קיים בחיים הממשיים. מתוך המתח שנוצר יכול לנבוע פתרון יחודי, דרך המאפשרת להיות קשור ונפרד גם יחד. פתרונו של המשורר ריינה מריה רילקה ליחסים טמון בכך שכל אדם יגן על בדידותו של האחר. היא חושבת, שעדיף לשים דגש על האינטימיות - שני אנשים במערכת יחסים יכולים להגן גם על יכולתו של בן הזוג לאינטימיות.
לגביה, הבדידות מגדירה את דמותה וקובעת כחוט השני את חייה ואישיותה. המנוסה היא דרכה. אדם שיזכה בברכתה ובאתגר ההתמודדות עם שֵׁדֵיהּ ישמור על טבעה וייחודה. היא מצידה תרשה לו לפתור את העימותים, החיכוכים והסתירות בעודה מגיעה עם התקווה והתשוקה אל האהבה והחיבה החדשות.