לפני 7 שנים. 7 בדצמבר 2016 בשעה 9:13
יש לי דימיון, שזו, תודו,
יכולת מדהימה.
אני לא צריכה לטוס לחו"ל
אני לא צריכה ללכת לים
תמונות
לפעמים רק צבעים מתנדפים בתנועה
לפעמים רגשות באפנון אנרגיה תרמית
ולפעמים רק מילים משנות תודעה
לדוגמא
אתמול הייתי קצת עצובה
אז חשבתי עוד קצת על המילה
עצב
לחצתי עליה חזק, נכנסתי אל תוכה,
תבכי. אני אוהב שאת בוכה.
דמעות הן גשם של הנשמה.
עוצמת העצב מצלילה אותי למעמקים מעצבת את עולמי,
מעצימה אותו כעץ
משלחת בדים משחור לירוק
ואותי מרחפת אל הכחול הגדול
דימיון בארץ-הכל-מותר
פלא, ואני עדיין עומדת כאן, בחדר המדרגות המעפן
מ ד מ י י נ ת....
ו מ ד מ י י נ ת....
ועכשיו
מגיע חיוך ענק
אין כבר גבול