הידרוספירה

אומרים לי ש

את החיים יש לחיות בקלילות בחן בריקוד בשמחה

ואני חושבת ש

אנחנו חיים בעידן של תנועה בלי להסתכל באמת על עצמנו

כשאני פוגשת את עצמי אני יכולה לדעת אם אני בבחירה או בבריחה.
 

נראה מוזר כל כך
ועם זאת לפעמים טבעי
לראות את העתיד

לדמיין את עצמי עיוורת
מתהלכת בחושך
מחדר לחדר
החושים מתחדדים. מוצאת בקלות את דרכי. לומדת
בין קולות העבר לחפצי ההווה
הפנים הופך לחוץ
והוא כל עולמי

תוהה אם היינו נולדים עם עיניים
מופנות פנימה, אל תוך הגוף, מה היינו רואים?

מה היינו מגלים על עצמנו?...