אני כאן כי לפעמים אומרת לעצמי שאולי אמצא...
באותה הנשימה חושבת לעצמי שאני נאיבית מטופשת😊
יחד עם זאת, לאט לאט ממעיטה בהרגל להכנס לכאן, מנסה להגמל, יש ימים שמצליחה יותר, כי יודעת שיש לי דברים חשובים יותר לקדם.
אני גם יודעת שהאובססיה הזאת לשותף לחיים חייבת להפסק, רוב הזוגות בסופו של דבר נכנסים לשגרה סיזיפית. החיים הנשקפים אלי מהצד השני תמיד נראים טוב יותר.
ישנם רגעים שטוב לי, מחוברת, שלמה, מלאה וישנם אחרים שזקוקה למגע.
כשקשה לי גם סקס עם זר עוזר קצת להכהות את הסבל, אבל רק עד הבוקר שאחרי, אז האמת ניטחת בפרצופי ואיכסה מצריך נחילי מים של מקלחת רותחת להיטהרות.
למצוא שותף לסשן חד פעמי או לסקס בלבד ואקראי (גם אם הוא כל שבוע באופן הכי קבוע) מוציא את כל המשמעות ומותיר אותי מרוקנת ואפסית.
הסקס הוא הדובדבן, החיבור הסופי והאמיתי בסוף כל יום או שבוע, גם כשהדברים מתפרקים במהלכם.
אני זקוקה לסשן שהינו גולת כותרת של מערכת יחסים בין שניים ששותפים לדרך, שניים שאוהבים.
אני מאמינה שסיפור חיינו אותו אנחנו מספרים לעצמנו ולאחרים נבנה על פי הקשרים, מערכות היחסים, שהיו לנו, שיש לנו, וההקשרים שאנחנו יוצרים בין הרגעים שחווינו.
🙏