סחלב

כבר הרבה זמן שאני כמהה.

הזכרון בוחש לי בלב, ההרגשה, ההשתייכות. העובדה שלא היית צריך להכאיב כדי להכיל אותי. העובדה שלא הייתי צריכה לכאוב כדי שזה יהיה מושלם. השלמות של השייכות ללא מילים.

ואני כמהה אליך.

ההרגשה של הרצון לרצות אותך, גם אם לא ביקשת או ציווית כלום, להרגיש את הרצון שלך, לדעת לפניך מה הצעד הבא ולהיות שם.

להרגיש אותך.

לבדוק את הגבולות שלי, הגבולות שלך, עד כמה הם יהיו גמישים עבורי. לגלות שהם נמתחים בשבילי, לגלות את הרגש שמסתתר בחזות הקשוחה ולאהוב.

ואולי אני פשוט כמהה לעצמי. 

(עדיין בתקופת צינון).