סחלב

לילה שני בלי שינה. 

כפות הרגליים שלי קרות, הדופק מנהל מלחמה נגד הכרית ולחץ הדם רודף אחרי עצמו.

יש לי נטיה להיכנס בקירות עם הראש אבל כיוונת אותי לעבוד עם הרגלים ואתה בהחלט קיר ששווה לטפס עליו ולו רק כדי לראות מה נמצא בצד השני, או כמו שהגדרת את עצמך "אגוז קשה".

אגוז או לא, מבטיחה להתאמץ ככל יכולתי להשאיר אותך מחייך (או מגחך אל מול ניסיונותיי העילגים), שבע רצון מהקטנה וללא דרישה לבחור בין מנטאלי, כואב או חינוכי.

שיהיה לכם לילה טוב, אני כבר אראה זריחה גם הבוקר.