לפני 8 שנים. 23 בפברואר 2016 בשעה 22:58
חטפו אותי, החרימו את הנייד, והובילו לבית קפה קטן ואפלולי באמצע גינה גדולה.
אמרו לי (ואני בכלל התכוונתי לקבל הוראות רק ממך) שמרגע זה אני חייבת להתייחס לחבורת הנשים הקולניות שמקיפה אותי. נמאס להן מההתעלמות שלי.
ואני רק רציתי לחשוב עליך.
רק חסר היה שם החבל העבה שיקשור אותי לכסא כדי שלא אקום ואמצא לי פינה קטנה ושקטה, להניח את עצמותיי הרכות ולחשוב עליך.
הזמינו לי אוכל וקפה ואני חשבתי על הקפה ששתינו יחד.
הניחו בידי סיגריה, מאלה הממולאות ידנית ב"כל טוב" וזה רק גרם לי לפנטז עליך.
נכון, אני עדיין לא הצבתי גבולות. אני יודעת שהמילים שלי יכולות להקים ולהפיל הכל, אז אני לוקחת את הזמן בעצלתיים
וחושבת עליך.
עכשיו כבר כלום לא ברור
ואני זקוקה להסברים, לפירושים ואם אפשר - כולל הדגמות בבקשה.