לפני 8 שנים. 31 במרץ 2016 בשעה 20:25
לפעמים התובנות מגיעות אלי בעיכוב נוראי ודוקא בזמן הכי הזוי שיש.
אז הערב, בדיוק כשאני מפנה מדיח, נזכרתי בדקה או שתיים מהשעות שבהן היינו יחד ופתאום עברה בי המחשבה "שיט! יש לו כל כך הרבה ניסיון שאני הקטנה, לא אגיע אליו גם עוד ארבעים שנה". ( את ה"שיט" אמרתי בשקט בלב, כי לא מדברים אליו ככה).
אז הוא דרש הסבר, ומגיע לו.
הוא ניווט, סיבב, הזיז ושם אותי בול במקום שרציתי להיות בו והכל באסרטיביות-על, במחשבה מכוונת ובסבלנות אין קץ (כי מי שמכיר אותי יודע שצריך סבלנות איתי...)
היה שם גם כח אבל לשם כך התכנסנו אז לא מדברים על זה, לא בשלילה בכל אופן.
עדיין מרוצה.