שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 10 שנים. יום חמישי, 21 באפריל 2016 בשעה 20:44

זה חיבוק.

כי הלב שלי מכווץ לגודל של גולה

כי הנשמה שלי כל כך שפופה 

כי העיניים שלי מעפעפות מהר כדי לייבש את הדמעות

כי אני מרגישה את כובד הרגל הגדולה המוחצת את ראשי לרצפה הקרה והדוממת.

חיבוק היה עוזר להרים לפחות את המבט המושפל שלי.

כנראה שאין חיבוק הלילה.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י