לפני 8 שנים. 19 במאי 2016 בשעה 11:16
לוקחת נשימה עמוקה של חמצן מהול בניקוטין ומנסה לעצור את רכבת ההרים שהשתלטה על החיים שלי. הוא אומר שאני צריכה לקחת פחות מטלות על עצמי וללמוד להגיד "לא". אני לא בטוחה שאני מסוגלת. לא בנויה לכשלונות, חייבת להצליח בכל דבר. הראש שלי מנתק אותי מהמציאות, לא תמיד רואה הכל בבהירות והערפל הזה שלא מוכן להתפוגג ממש להתפשט על כל חלקה טובה. אולי זו אני שמתפוגגת. מה הצעד הבא?