לפני 8 שנים. 25 באוגוסט 2016 בשעה 20:54
יש רגעים שללשון שלי יש חיים בפני עצמה, ברגעים האלה היא מתעלמת מאזהרותיו של הראש שצועק עליה "סתמי" ועושה ככל העולה על רוחה,
ואם לא הייתי זקוקה ללשון שלי כדי לטעום אותו, ללקק ולגרות, הייתי נפטרת מהפושעת מזמן.
