סחלב

חשבתי שאם אני אשאל יפה, אקבל תשובה חיובית.
"מאסטר, אני יכולה לשבת עליך?"
"לא!"
ועכשיו תמצצי!
אי אפשר לטעות בתשובה הזו הנאמרת בלחש אבל כרעם מתגלגל בתוך אוזניי.
האצבעות שלך רצות עלי, מלטפות, צובטות, מכירות את קשת התגובות שלי ומגיבות בהתאם.
הנשימה שלך הופכת כבדה, הכפתור הקטן שבין רגליי פועם בעוצמה, והאצבע שלך עליו, מעסה, מגרה עד אבדן חושים. לא מוותרת.
הפה שלי מלא בך, הגוף שלי מחשב את קיצו לאחור ואני מרחפת בין ידיך.
ההנאה שלך זורמת בחיבור בינינו והופכת לתענוג שלי, אנחנו שניים שמחוברים לאחד, ורק הכוכבים עדים לחיבור שכזה.
מרגיש?