סחלב

אל תשבור אותי.
תקמט אותי בידייך כמו עיתון של אתמול, תמעך את המקומות הכי רגישים שלי באצבעות שלך, תכאיב לי כמו שרק אתה יודע,אני אקבל הכל בהכנעה.

אל תשבור אותי.
ממילא אני כבר כמו אגרטל פורצלן מנופץ, מדביקה את עצמי כל פעם מחדש, מצמידה את החלקים הקטנים אחד לשני בדבק בלתי נראה, בכנפיים מרוטות מתרוממת מהרצפה ומנסה להביט לך בעיניים וכמובן שכמו תמיד המבט שלי יחזור מושפל לרצפה.
אל תשבור אותי.
תן לרוח שלי לרוץ חופשיה, ממילא אני ארוץ אליך, תמיד לכיוון שלך, תמיד שואפת לחזור למקום שתקצה לי. המחשבות נודדות אליך ועליך, הזכרונות מתעקשים ולא מרפים.
אל תשבור אותי.
תתקן את הפינות החדות, תשייף את הקוצים, תגדע את האגו שלי ותתאים אותי למידותייך.
זו הרי המומחיות שלך, כמו בומרנג אתה משליך אותי, יודע שתמיד אסתובב ואחזור ליד שלך.
אל תשבור אותי.
אני אדמם בין זרועותייך, אני איילל מכאב ואתחנן שתחדול, אתה כבר יודע למה אני מתכוונת כשאני אומרת לא, זה רק הטריגר להפסיק אבל מיד להתחיל מחדש.
אז אל תשבור אותי, אני לבדי שוברת את עצמי בשבועות האחרונים, פיסה אחר פיסה, ובדמיוני אתה מרכיב אותי מחדש, כרצונך.