סחלב

כל הנקודות כבר מתחברות לקו
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו?...

הוא ניצב מולי, בתנוחה הידועה
הפנים שלו מטושטשות, אני לא רואה מבעד לערפל
היד שלו מושטת לעברי, היד הזו אוחזת בסכין קצבים מושחזת היטב
הוא מכוון את הסכין לחזה שלי, חותך באיווחה אחת
חודר בין הצלעות וחושף לב פועם.
הוא אוחז בו, לש אותו באצבעות שאין בהן בושה,
הוא מפורר את הלב שלי לפיסות קטנות, ורדרדות
בודק בעין בוחנת כל פיסה, מבקש לדעת הכל, מבקש למחוק את העבר, להעלים זכרונות, מחשבות ומילים.
קורא אותי, סורק לפני ולפנים, מרגישה ערומה, חשופה, פגיעה.
תקנאי לי! הוא דורש, מתעלם לחלוטין מרגשות שאינם קיימים, מנסה לסדר את הפאזל שבי לפי רצונותיו.
ואני, כמו דבורה, נמשכת לדבש המתוק הזה, מזמזמת את הלחן הידוע, פורשת את הרשת.