סחלב

רק לפעמים

מישהו מנווט אותי, כמו בובה על חוטים

מזיז קצת לפה

מחזיר קצת לשם

גם הפעם, בשעה הזו של הלילה אני מרגישה את כובד היד שלו מנענעת את החוטים: "קומי! עוברים למרום אחר!"

ולא עוזרות הטענות והתלונות של הפולניה ש: "כבר התרגלתי ונהיה לי חם ונעים פה" או "הרע הזה עושה לי טוב"

זה הוא שמחזיק בצד החופשי של השלשלאות, זה הוא שמוליך אותי כסומא על האבנים החדות

ולפעמים

רק לפעמים

הוא עושה עבודה טובה.