Dream on

חזק, אגרסיבי ומלא תשוקה.

לפעמים זה מגיע לרמה של צורך.

מה לכתוב…

זו תקופה של מחשבות…

בא לי חיבוק, או אולי לחבק…

בא לי נחמה, או אולי לנחם…

כשאני מטיילת לבד יש לי המון זמן לעצמי, אני לא מתעקשת למלא אותו במיליון אטרקציות ופעילויות - כי אחרת אני מפספסת את המפגש האינטימי הזה עם עצמי, הרעיון הוא דווקא להוריד קצב, ללכת לאיבוד קצת…

יש לי רגעים שאחזור למלון להרגע, או סתם אסתובב בלי מטרה מסויימת, אני מאפשרת לדברים לקרות במקום להתעסקבלתכנן אותם- גיליתי שיש בזה המון שקט ורוגע.

אני לומדת את ההבדל בין בדידות ללבד , שואלת את עצמי הרבה שאלות על חלקם אני מצליחה לענות וחלק נשארות כמו שבאו…

אולי לא צלחתי להיות במערכת יחסים עם מישהו בחיי אבל עם עצמי אני מנהלת מערכת יחסים מאוד עמוקה וקרובה.

כשאני לבד במקום אחר אני מצליחה לשכוח ולהתנתק מכל מה שמתרחש כרגע בחיים שלי ולהתרכז בגרעין הפנימי שלי, בלי הסחות , לפעמים זה מפחיד כי אני יודעת שאני עלולה לפגוש שדים שלא רציתי לפגוש אבל גם זו הזדמנות שכדאי לנצל.

כשאני לבד מתחדד לי יותר ויותר איזה סוג של בן אדם הייתי רוצה לצידי , וזה גם עוזר לי להבין איזה סוג של אנשים לא הייתי רוצה .

בטיול הזה אני מעריכה את הלבד וגם מכבדת את הבדידות, אני לומדת להבין שהבדידות נוכחת בחיים של כולם היא רק נראית אחרת אצל כל אחד ואחת.

אנחנו כל כך עסוקים בלמלא את החללים הריקים האלו כל הזמן…והיום שאלתי את עצמי, למה בעצם?

רובנו עושים זאת כי אנחנו מפחדים, מפחדים ממה שיעלה, מפחדים מעצמנו.

אנחנו חיים בעולם שהרגיל אותנו לעשייה תמידית וזה משליך על כל דבר בחיים שלנו.

אני מאמינה שהחללים הריקים האלו מזמנים את ההשתדרגות, את העלייה בסולם הנפשי והפנימי של כל אחד ואחת, כל עוד נותנים לזה את המקום להיות.

אולי המסקנה הכי גדולה שלי כרגע היא:

תקשיבו לקצב הפנימי שלכם, תאיצו, תאיטו, תעצרו…אל תרגישו מוזר אם כולם מסביבכם ממשיכים לרוץ או עוצרים ואתם ממשיכים…הם פשוט לא שומעים את המוזיקה שלכם.

מה שלא עבד לך, 

בעצם באמת עבד לך מצויין.

  🎤Drop the 

לתת אמון באנשים…

אבל שנים שלא פגשתי אנשים שבאמת מחוברים לעצמם.

כמה שזה טעים😋

קוטג׳, דבש וצ׳ילי חריף….

אז מסכמת יום הולדת 41:)
עדיין מרגישה שנתקעתי איפשוהו שם בתחילת 30…לפעמים זה מרגיש כאילו הגיל ממשיך בלי קשר אלי😅

בשנים האחרונות זה הפך ליום של התבוננות ולאפשר לעצמי להיות גאה במה שיש לי(גם במה שאין) , אני שמחה בחלקי, שמחה במה שהצלחתי להשיג עד כה ושלמה גם עם מה שלא, מאחלת לעצמי להמשיך לחיות את חיי כמו הרפתקה מתמשכת, לא לבזבז רגע על פחדים ולהמשיך להעיז, לראות מקומות מופלאים ולהנות מהרגעים הקטנים .

אני רוצה נשלט שיהיה נוכח, לא בדיבורים, במעשים.

אני אוהבת מחוות, הפתעות.

שיהיה איש שיחה גם.

אחד כזה שתהיה לו את הסבלנות להבין שזה לא המקום הטבעי שלי אבל אני רוצה להרגיש איך זה להיות שם, בלי לחץ ובלי ציפיות .

יש בנמצא?

בר,

מוזיקת אוירה,

יין,

שיחה טובה,

תשוקה במבטים,

היין שעולה,

תחושת הזמן נעלמת,

נגיעות חטופות,

שנינו יודעים איך ואיפה זה ימשיך ,

אבל הרגע הזה…

זה הקסם האמיתי.

וכבר הרבה זמן שלא היה כזה…

Is not always what you’ve hoped for.

but you have to keep hoping…