מכירה את תחושת הסחרור הזאת?
הכרת מישהו , היה ערב מדהים …תחושת אופוריה…
הרבה פעמים את חושבת שאת מתאהבת או נדלקת על מישהו, אבל האמת היא שאת עסוקה בלגרום לו לבחור בך, ולהגיע למפגש הבא, בסיפור שכבר בנית לעצמך בראש…
את עד כדי כך שקועה בסיפור שבנית לעצמך בראש שאת לא רואה שהוא בכלל לא משחק את התפקיד שליהקת אותו…הוא בקושי נוכח, זו את שמתאמצת לקבל את תשומת ליבו.
אהובה, זאת לא אהבה.
כשהמסך ירד את לא תביני בכלל מה מצאת בו, ולפעמים אפילו תביני שבכלל לא הכרת אותו…ואולי אפילו תביני שאפילו לא היה לך כזה כיף איתו.
לרוב את תביני שאפילו לא עצרת לשאול את עצמך:
איך הרגשת בכלל שהיית איתו?
האם נהנית איתו? האם הוא כל מה שבאמת רצית?
האם אני בכלל רוצה אותו ? האם אני בכלל אוהבת אותו?
זו היתה רק ציפייה שלך לאישור שלו, הרצון שהוא יבחר בך.
שחררי מהרצון הזה, חוזק אמיתי מגיע דווקא מההבנה שלא כולם יאהבו או יבחרו אותי- ואני לגמרי חיה עם זה בשלום.
באהבה אמיתית לא יהיה לך ספק שהוא בחר בך בדיוק כמו שבחרת בו.
תני לזה לשקוע .
