ערב, נעים בחוץ.
" אני רוצה לשבת בגינה" אני אומרת
"כן מלכתי" הוא משיב,
בתנועות מיומנות הוא קושר את הערסל לעץ, סוגר את השער,
מתכופף, מחכה לי. אני שוכבת על הערסל ומסמנת עם ראשי,
הוא מבין ומניח כרית מתחת לצווארי,
אני מתבוננת עליו, הוא לוקח את המגרפה וגורף את העלים,
גוזם את השיחים מסביבי ומטפח את חלקת העדן שלי,
אני שוכבת בעונג, באוויר הנעים ומתפנקת
"בוא עבד" אני מצווה והוא מתייצב.
אני פותחת רגליים והוא מלטף אותי בכוס,
ידיו מרפרפות על גופי בתשוקה, הוא מרים את כף רגלי ומצמיד אותה לפיו, לשונו המיומנת מלקקת אותי,
הוא מכניס אצבעות רגליי לפיו ומוצץ בהנאה, ידיו מלטפות את הכוס שלי, את החזה שלי, את הצוואר שלי והוא משמיע קולות הנאה,
אני מושכת שערותיו ומורידה את הראש שלו לכוס שלי "תלקק עבד" אני אומרת "תודה מלכתי" הוא עונה,
הוא מלקק אותי בתנועות מהירות, מכניס את הלשון שלו בתוכי, מכניס ומוציא,
אני אוחזת בראשו בשתי ידיי, רגליי פסוקות ואני דוחפת אותו לתוכי חזק,
הוא מלקק במרץ, דוחף לי אצבע ועוד אצבע ואני מושכת בשערותיו ומאוננת עם לשונו המופלאה
"כןן עבד, עוד..." אני אומרת. הוא עושה מה שאומרים לו,
"רוצה לשתות אותך מלכתי" הוא לוחש "אז תמצוץ" אני עונה
והוא מוצץ, חזק, מהר, בתנועות סיבוביות, אצבעותיו בתוך הכוס שלי ולשונו על הדגדגן שלי
"תשתה עבד, עכשיו" אני קוראת בקול, והוא פותח פה גדול, מוכן ומזומן אליי ושותה, שותה לרוויה עד הטיפה האחרונה....
"כןןן, זה טוב עבד, אתה עבד טוב" אני אומרת והוא שמח ומביט בי בענווה.
הוא מגיש לי את העיתון שלי ואני מפסקת רגליים שוב, שוכבת על הערסל וקוראת את הטור שאני אוהבת
והוא מנקה אותי עם הלשון, מלקק ביסודיות ומקווה לעוד.....
