"אני מת להיות העבד שלך"
הוא אומר לי בטלפון,
אני מצחקקת.
"אוקיי. היום יש מסיבת פורים, תגיע מחופש לכלבלב חמוד, כלבלב דלמטי,
שים אף אדום, אני אזהה אותך" אני עונה.
"ואני? איך אזהה אותך המלכה?" הוא שואל.
"אתה לא תזהה" אני עונה
"אם יתחשק לי אפנה אליך" אני מסבירה.
אני לבושה בשמלה שחורה צמודה וחשופה, לראשי כתר מנצנץ, לרגליי נעלי עקב מבריקות,
אני מתבוננת על הנוכחים מבעד למסכת עיניים שלי ורואה אותו.
אני מחייכת לעצמי, אף אדום בוהק במרכז פניו. ממושמע.
עיניו מתרוצצות בין כל הנוכחים והוא מחפש את מלכתו....
אני לוקחת כוס שמפניה וחולפת על פניו, מתכחכת בו קלות
הוא משפיל מבטו, בוחן אותי
אני עולה על במת הריקודים הפרטית, מתנועעת בתנועות סיבוביות עם גופי
הוא מביט בי, מבטו עורג ולשונו בחוץ
אני מסירה רק לרגע את מסכת העיניים שלי ומתבוננת בעיניו,
מסמנת לו באצבע מורה להתקרב
הוא מגיע על ארבע ומרים עיניו לעברי
אני רוקדת ושמלתי מתנפנפת, הוא מרים עיניו ומציץ מתחתיה,
לשונו שוב משתרבבת החוצה
אני מתכופפת אליו ולוחשת באוזנו:
"רוצה לטעום?"
עיניו מוארות, "כן מלכתי, בבקשה"
אני ממשיכה לרקוד, המוסיקה מחלחלת לתוכי ואני מתנועעת בעולם קסום
הכלב שלי למרגלותיי ונחה דעתי....
"אני מתחנן המלכה..." הוא מבקש ומביט בי ברעבתנות
אני מתכופפת לעברו שוב ולוחשת באוזנו :
"לך כלב, חכה לי בחדר הפנימי"
הוא ממהר לעשות כדבריי
אני נותנת לו להמתין לי, יורדת מהבמה באיטיות,
נכנסת לחדר.
הוא שם, על ארבע מחכה לי....
אני נשכבת על המיטה, מפסקת רגליים
"בוא כלב, בוא תלקק לי"
