יום ארוך בעבודה...... לא נגמר.
תכף מתחילה קבלת קהל ואני מותשת....
מה יעיר אותי? אפילו קפה מס' 4 לא עוזר.
במוחי עולה רעיון,
אני מרימה טלפון.
"תתיצב עכשיו עבד" אני מצווה.
הוא מגיע תוך 20 דקות
"אתה תשב עכשיו מתחת לשולחן בזמן שאני מקבלת קהל, אני ברורה?"
"כן מלכתי" הא משיב בכניעה
הוא נכנס מתחת לשולחן
גב השולחן ארוך עד הריצפה ואף אחד לא רואה את הויברטור האנושי שלי,
אני שולחת רגליי לפניו והוא מלקק אצבעותיי בעונג,
הלקוח הראשון נכנס, מתיישב אל מולי,
אני שואלת שאלות ומקלידה על המחשב,
אני מפשילה שמלתי במעלה רגלי,
שולחת יד לתחתוני התחרה ומזיזה אותם הצידה,
אני מפסקת רגליים,
העבד שלי מצמיד את פיו אל הכוס שלי, מריח, מנשק
אני מצמידה ראשו לכוס שלי ביד אחת ובידי השנייה ממשיכה להקליד במחשב.
לשונו מלקקת בתוכי, חודרת ומענגת אותי,
שפתיו מוצצות את הדגדגן שלי
האדם שמולי שואל שאלות ואני מסבירה לו את זכויותיו תוך כדי שאני מצמידה ראשו של העבד שלי בחוזקה,
העבד מוצץ, יונק, שואב ואני מרגישה שאני עומדת לגמור
אני פונה שוב למחשב ומנסה להתרכז בכתיבה
זה קשה כשהעבד שלי קודח בתוכי עם לשונו.....
אני משפריצה בקול אילם בתוך פיו ומושכת בשערותיו....
האדם שמולי מקבל את המסמך שלו ממני ומודה לי,
אני מחייכת אליו ואומרת "על לא דבר"
ידי מלטפת את ראשו של העבד שנמצא עדיין בין רגליי
מחכה ללקוח הבא......
