צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

העבד הפרטי שלי

הוא נכנס בהשפלת מבט, עיניים בריצפה, הוריד את בגדיו בחיפזון והניח למרגלותיי את הרצועה שלו. קשרתי אותו ומשכתי אותו אל רגליי, הוא מלקק.....מלקק טוב, אני דוחפת אותו מפעם לפעם, מועכת לו את הפנים עם הרגליים שלי ומעבירה את כף הרגל שלי על הלשון שלו, שבחוץ, תמיד.
הוא מלקק בתאווה, הכניעה, סוגד לכפות רגליי, מנסה להרים יד לדגדגן שלי, אני תופסת אותו בסנטר חזק ויורקת לו בפה, הוא בולע, בכניעה.
אני מושכת אותו לכוס שלי, עם הרצועה, הוא מוכן, תמיד, עם הלשון בחוץ, והוא מתחיל ללקק, למצוץ, לסובב את הלשון, אני דוחפת לו את הפנים חזק לכוס שלי, פותחת אותו עם שתי הידיים, הוא מלקק חזק ומהר, חזק ומהר ואני משפריצה עליו, נוזל חם וסמיך ממלא את פניו והוא מלקק בשקיקה ובתאווה.
אחחח.....העבד הפרטי שלי!!
לפני 7 שנים. 28 בנובמבר 2016 בשעה 16:06

אני מורחת את גופי בקרם גוף בריח וניל וקוקוס

לובשת את שמלת התחרה האדומה, המבליטה את קימורי גופי הדשן

מורחת לשפתיי אודם דובדבן בוהק,

נכנסת לחדר. 

הוא עומד בשקט, מחכה להוראות

"שכב על הגב" אני מצווה עליו

הוא עושה מה שאומרים לו,

אני מושכת מארבעת קצוות המיטה את החבלים שלי,

קושרת את ידיו ורגליו בפיסוק רחב

יושבת על ביטנו ומסתובבת במעגלים

הוא גונח, מרגיש את הכוס הרטוב והחם שלי על עורו

"בבקשה" הוא מתחנן "תני לי ללטף אותך"

אני מתקרבת לפניו ואוחזת בחוזקה בסנטרו

הוא פותח את פיו בגניחות כאב ואני יורקת לתוכו

הוא עוצם עיניו ומתפתל תחתיי

הזין שלו מזדקר ואני תופסת בחוזקה את הביצים שלו,

הוא נאנק מכאב

אני קושרת לאגני את הזין שלי ומפסקת את רגליו

הוא נדרך, מביט בי בחשש

מנענע ראשו בשלילה

אני מתעלמת ממבטיו וחודרת אליו עם הזין שלי

מזיינת אותו חזק, בכוח

אוחזת בכתפיו ודופקת אותו

"של מי אתה?" אני שואלת

"שלך מלכתי, אני שלך!" הוא זועק מתוך כאבו

אני מרגישה שאני מתפוצצת עוד רגע

נעמדת ומתיישבת על פיו דוחפת את ראשו לכוס שלי

"אז תשתה!" אני מצווה

והוא בולע את הכוס שלי עם לשונו ושפתיו

מוצץ, מלקק, חודר ומתעגל על הדגדגן שלי

"ככה עבד!" אני מרוצה

ומשפריצה לפיו גמירה חזקה, מושכת את שערותיו

ומרפה את גופי לאחור

הוא מנקה אותי עם לשונו בעדינות

אני משחררת אותו מקשירתו והוא מחבק אותי חזק

עד שאני נרדמת בזרועותיו החסונות

העבד שלי לומד לא להתמרד......

יפיוף כנוע{נשלט} - איזה יופי
לפני 7 שנים
העבד של שרון - אמת ויציב.... וכואב...
אבל מאוד אוהב.
לפני 7 שנים
שרון '{העבד של שר} - כואב להיכנע עבד שלי!
לפני 7 שנים
משרת מנוסה - כמה הייתי רוצה להיות במקומו
לפני 7 שנים
משרת מנוסה - כמה הייתי רוצה להיות במקומו
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י