אילת מישהי?

כשאתה שולט מלמטה, מתחנן לחובות, זורק הודעות בצ’אט בלי היכרות מוקדמת – זה לא מרגיש כמו כניעות. זה מרגיש כמו ניסיון נואש להרגיש שייך, לראות אם מישהו יסתכל עליך. אני מבין את הצורך הזה. באמת.

אבל הדרך שאתה בוחר בה – פוגעת. בעצמך, באחרות, ובמרחב שכולנו מנסים לשמור עליו.

שליטה אמיתית – גם כשאתה בצד הכנוע – מגיעה מתוך חוזק. מתוך בחירה, הקשבה, כבוד. לא מתוך לחץ, לא מתוך “יאללה תני לי חובות”.

זה מרחיק. זה משדר שאתה לא באמת רואה את הדום/דומית שבצד השני, אלא רק מה שאתה מקווה לקבל ממנה.

וזה כואב.

כואב כי זה מבטל את העומק שיכול להיות כאן.

כואב כי זה מפספס הזדמנות אמיתית לחיבור.

אז בבקשה – תעצור רגע. תזכור שיש כאן בני אדם. תזכור שיש דרך אחרת.

עמוקה יותר. מרגשת יותר. אמיתית יותר.