ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Hidden Passion

כל יום מתה מחדש ונולדת מחדש בשביל התשוקה הנכספת...
לפני 9 שנים. 26 באוקטובר 2015 בשעה 12:06

כן, עשיתי זאת שוב.. ובאמת שלא מתחרטת :-)
זה קרה לי פעם אחת לפני 3 שנים ועכשיו שוב. לפני 3 שנים זו היתה הפעם הראשונה שלי שחוויתי הידלקות וירטואלית, ועוד אחת שאמורה להיות מיועדת לסקס נטו. למעשה הוא היה הבחור הראשון שחיזר אחריי אחרי שאני וחוקי סיכמנו והסכמנו על מערכת יחסים פתוחה. היינו מתכתבים כל יום כל היום. כל מייל היה מתקבל בציפיה מטורפת וכל מייל שהיה מגיע היה מעלה חיוך ענק ולעיתים סומק בפנים וזרמים בגוף. הרעב אחד לשני היה גדול ומטורף. גם לא הסתרנו במילים את ההתרגשות אחד מהשניה. הדבר היחיד שלא קרה זה שלא ידעתי ממש איך הוא נראה. הוא קיבל תמונה ברורה שלי ואילו אני הסתפקתי לצערי באחת קצת רחוקה, קצת מטושטשת. התכתבנו לא מעט ויתכן שהייתי צריכה להתעקש יותר על תמונה אחרת אבל המילים שלו כישפו אותי ומצאתי את עצמי משתוקקת לעוד ועוד ונכנעת לתירוצים והסברים. עלינו שלב לטלפון וגם שם זה היה מכשף, מרוב שאהבתי את הקול שלו התמכרתי רק מלשמוע אותו. כשדיברתי אליו חזרה הקול שלי היה רועד קלות מהתרגשות כשיקוף ללב שלי שפרפר בתוכי. אבל כל דבר עתיד להסתיים מתישהו.. אחרי חודש מאסיבי של התכתבות וטלפונים עלו גם כל מיני אי אמיתות קטנטנות וגם דרשתי תמונות נוספות כדי שנוכל להתקדם למפגש. הרי הלא לשם זה התכנסנו מלכתחילה :-)
ושם הכל נפל, ברגע אחד, בשניה אחת הכל נעלם, החשק ירד והחלטתי שסטופ. שם הבנתי שמשיכה פיזית אצלי צריכה להיות במקביל לכימיה ומעל הכל חייבת להיות כנות ואמון.
הייתי מאד מאוכזבת אבל המשכתי הלאה.

זה אחד המיילים מיני רבים שכתב לי ותכלס הוא צדק בכל מילה, הרבה תשוקה בוערת מחכה להתפרץ מתוכי..

את יודעת מה מושך אותי אלייך הכי הרבה...??? כמובן חוץ מהפנים היפות והגוף המטריף.. (: מה שמושך אותי וגורם לי לרצות להעביר לך את תחושת הלהט שבי, זה המודעות שלך לעצמך.. את מודעת לנשיות שלך, מודעת לתשוקה שבך ולא חוששת להשתמש בלהט הנדיר שלך.. ולמה נדיר!!!? כי אחרי פחות משבוע של התכתבויות, הצלחת לחדור אליי, להתגנב מבעד למילים..להציץ מתחת לאותם משפטים..אני בטוח שאת התגלמות התשוקה, עם נגיעות אלוהיות שמחדירות בך קסם שכובש אותי ממרחקים..בלי לשמוע אותך ובלי להפגש איתך
That's why you are my baby..

משם כבר לא הסכמתי לחזור על דבר דומה עד לאחרונה.. הכרתי פה אדם מאד מיוחד שעל המסך התאמנו כמו כפפה ליד ולמרות שבסופו של דבר זה לא המשיך אני כל כך שמחה שהוא נקרא בדרכי כי הוא נתן לי שוב 'להרגיש', נתן לי שוב את ההבנה על עצמי ומה שמסתתר בתוכי.. ו..וואהו זה המון!!! הוא הוציא ממני את התשוקה והלהט, גרם לראש שלי לעבוד ללא הפסקה ולפנטז שלל פנטזיות שריגשו אותי ואותו שקיווינו להגשים אותן במציאות.
אז מחכה ומצפה.. אולי בבא הכל יתאים :-)
יש לי סבלנות

לפני 9 שנים. 13 באוקטובר 2015 בשעה 21:03

אתה לא מבין

שחוסר מילים ממך

אולי מרסן אותי

אבל גם מרסן את התשוקה שבתוכי

מעכשיו אני בוחרת עם מי מילים כן ועם מי לא

 

לפני 9 שנים. 9 באוקטובר 2015 בשעה 6:36

התקווה והציפיה הם עבורי כמו גחלת רדומה

כשכל פעם רציתי להתנתק ממך

נשפת בה בעדינות ורכות כמו שרק אתה יודע

ואז היא שוב נדלקה במלוא העוצמה

הכמיהה שוב הופיעה

התשוקה הלא ממומשת שוב בערה 

והחזרה למצב המתנה חזרה על עצמה

כל פעם שאני מרגישה שאני מגיעה לקצה 

אני שוב מגלה

שאתה מלמד אותי מה זו סבלנות

אבל לא יכולה יותר עם הדממה

מצד אחד קשה לך לוותר

מצד שני קשה לי לשחרר

ואני באמצע מתייבשת פה לאיטי

עד שתיתן את האות ותקרא לי להתייצב

אז בין לבין אני מורדת ומתחצפת

פתאום לשניה לא שותקת 

ואז מרגישה שעברתי את הגבול

ושוב חוזרת מקשה קשה

להיות רכה רכה

כי אולי נתחיל לממש ביננו את הלא נודע...

נשארו רק עוד שבועיים - שלושה

(אולי זו המילה הכי מעצבנת)

 

נ.ב. סוף ההמתנה היא תמיד הכי מתישה.

 

 

לפני 9 שנים. 7 באוקטובר 2015 בשעה 19:37

תשוקה הלכה לאיבוד

כל המוצא אותה מתבקש להחזירה ישירות אליי!

תיאור: ברגע שתראו תזהו

 

פנטזיה לנצח

 

לפני 9 שנים. 7 באוקטובר 2015 בשעה 11:46

אחחח....

אם רק הייתי מצליחה לעשות רבע מהפנטזיות שמשתוללות לי בראש @#%#$

 

 

 

לפני 9 שנים. 3 באוקטובר 2015 בשעה 16:12

ישנה עירומה בין הסדינים הלבנים

אתה מושיט את ידך 

מלטף לי את הגוף והפנים

היד שלך אוחזת בצווארי וחצי חונקת

כולי מתפתלת, בשניה בוערת

מכורה למגע שלך

לא מתאפקת

נוגעת בעצמי וגומרת

פותחת את העיניים עם חיוך מדהים

אבל אתה אינך שם

זה רק חזיון תעתועים..

לפני 9 שנים. 1 באוקטובר 2015 בשעה 8:27

 

רוצה, כל כך רוצה

להרגיש אותך

בתוכי, לידי, מעליי, מתחתיי

את מגע העור שלך מתחכך בשלי

בהצלפה, בסטירה, בחדירה.. מוכנה אתך בכל צורה

רוצה להגיע אתך לאובדן שליטה

וכל מחשבה על אחר

רק גורמת לי לרצות רק אותך.. יותר

החודשים בלוח השנה חולפים

הדפים נתלשים, נופלים

וככל שאני מרגישה שמתקרבת לרגע

מגלה ששוב פעם אני בעצם יותר רחוקה מאשר קרובה

ואני אליך משתוקקת בימים ובלילות

והאש בתוכי מאז פגישתנו האחרונה יותר ויותר בוערת במחשבות

לפעמים אני מרגישה שלא יכולה יותר

למתוח את הכאב

בלא להיות אתך,

זה למעשה העונש הכי כואב..

משתוקקת שתישא אותי בשתי ידיים

גבוה גבוה אל השמיים

הציפורניים שלי רוצות, מתאוות, חומדות, משתוקקות

השאירו על הגב שלך בפעם האחרונה פסים ארוכים של שריטות אדומות

כמו שהשארת אצלי בלב בכל מפגש שהיה

השריטות שלך אמנם עברו אבל שלי עדיין מדממות כל יום מחדש

עד שאראה אותך שוב..

שיעור בסבלנות אין קץ!

 

 

 

לפני 9 שנים. 1 באוקטובר 2015 בשעה 7:44

לפעמים אני מרגישה שלא יכולה יותר

למתוח את הכאב

בלא להיות אתך

זה למעשה העונש הכי כואב..

לפני 9 שנים. 1 באוקטובר 2015 בשעה 6:47

תודה לך כלוב יקר

שהיית פה כל הזמן

ממתין לי בסבלנות שאחזור

כל כך סלחן

לפעמים שכחתי שאתה קיים

מרגישה שחזרתי הביתה..

לפני 9 שנים. 30 בספטמבר 2015 בשעה 17:12

אם קצת משתהים בפרסום דרך הסמארטפון יכולים לגלות שכל מה שנכתב מהבטן בדקות ארוכות של מחשבה פשוט נעלם כלא היה.

קרה לכם? סליחה.. כמה קרה לכם?