מונוגמיה. חיים שקטים ושגרתיים. לקום בבוקר לצד האישה שבחר. ללכת לעבודה הקבועה ולחזור למשפחה שהקים. זה מה שהוא אוהב, מה שהוא צריך. בלילה אחד המציאות התנפצה לאלפי רסיסים קטנים כשאמרתי את מה שהייתי צריכה לומר ממזמן. וכשהסברתי במה זה כרוך, שהמכונית מאיצה ואינה מתכוונת לעצור ידעתי כי ברגע זה חיי הנישואין שלי משולים למדבר חם וצחיח כשקולות גסיסה נישאים על גבי סופות החול. לקחתי זאת בחשבון. אך הוא מנגד בחר להפוך לנווה מדבר, המקום המוגן והבטוח שאליו חוזרים כדי לחסות תחת צלו.
והוא גדל וצומח יחד איתי. נוסע יחד איתי בדרכי החדשה. מקשיב, עוטף, לומד גם את החלק הזה שבי. מתמודד עם שבירת אמונות שליוו אותו כל חייו הבוגרים. מחכה לחבק כשאני חוזרת מהמסע בחוץ כמו בכל יום אחר. מאפשר לשתי הנשים שבי להשיק אחת לשנייה.
ואני אוהבת אותו יותר, איש סודי, חבר, מאהב, הבעל שהוא.
