סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

pointless end.

לפני 6 שנים. 29 בנובמבר 2017 בשעה 14:58

יוצא לי לתהות מה הקשר שלי לבדס"מ?

מה גורם לי לרצות ולהיות איכשהו קשורה ל-"עולם" הזה שלגמרי כל אחד תופס אותו אחרת.

 

האם החוסר חיות הזאת היא אמתית ולא קשורה לזה בכלל?

האם מה שמחייה אותי זה איזושהי התמסרות עיוורת האם זה האמיתי שלי?

האם הכאב של האחרי שאני כלכך מכורה עליו נותן את התזכורת לכך שאני "חייה" ושיכול להיות כייף ובאיזשהו מקום שאני רצויה ואולי יש לי איזה חלקיק פה בעולם?!

 

אני לא יודעת מה עובר עלי או מתי זה יעבור אם בכלל. אני קצת מרחמת עליו שהוא צריך לשמוע את כל זה , ומצד שני אני לא יודעת אם יש לו חלק בינתיים בזה.

בהרגשה שלי עדיף שכדאי שאלך לישון גם ככה קר לי , רע לי ולבד לי.

בשינה עמוקה כל זה מתכהה ובלתי מורגש.

אז אולי רצוי לעבוד על עצמי ככה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י