לפעמים זה מרגיש כאילו יש לי סוד אחד יותר מלאחרים. אני מניח שלא מעט מאנשי הBDSM מרגישים שבנוסף לדברים הרגילים שאנשים מסתירים, להם יש עוד קצת משקל. זו מעין תחושה של חשיבות עצמית שיש לכל בנאדם, ואני מניח שזה טבעי.
אבל בהסתכלות מבחוץ, זו תחושה שגויה. בגלל שלכולם שם בחוץ יש סודות ואפילו אפלים.
לכולם יש את האמת שלהם ואת האמת שהם בוחרים להציג לאנשים אחרים, קרובים ככל שיהיו.
ומעטים האנשים שאנחנו באמת יכולים להרגיש בנוח להיפתח אליהם, לעמוד מולם עירומים - פיזית ונפשית - ולהגיד "הנה אני."
אפילו כאן, במקום שבו אנו מרגישים חופשיים יותר, תחת מעטה הכינויים והמסכות, כמה מכם יכולים להגיד שהם יודעים הכל על מישהו מסויים?
אז אם בכל זאת מצאתם מישהו/מישהי שמקבלים ואוהבים אתכם כמו שאתם באמת - נקיים ומלוכלכים, מושלמים ומעוותים, יפים ומכוערים... אני מקווה שאתם יודעים להעריך אותם ולא לקחת את האהבה הזאת כמובן מאליו. הרווחתם, זכיתם. SO DON'T FUCK IT UP.
