לפני 8 שנים. 7 בינואר 2016 בשעה 5:19
אני מאוד מעריך כבוד. אני לא מדבר על כבוד בסגנון "קזבלן", או החנפנות/פחד ששומעים שקיים בעולם התחתון. הכוונה לכבוד בין בני אדם - לנימוס מינימלי.
שמעתי פעם משפט שמאוד התחברתי אליו: "אני מברך ב'בוקר טוב' את המנכ"ל בדיוק כמו את המנקה בשירותים." בעיניי זה תמיד היה מובן מאליו, כי כך חונכתי.
לעומת זאת, אם יש משהו שאני מתעב, זו התעלמות. סינון. חוסר יחס בסיסי וחוסר הדדיות. אלה מציגים גישה של אנשים שיוצאים מנקודת הנחה שהאדם שמולם לא שווה את הזמן או ההתייחסות שלהם, או לחלופין, לא יועיל להם בעתיד, כך שאין טעם לבזבז עליו משפט או שניים.
אבל אני שמח כאשר אני נתקל לפעמים באנשים מהסוג השני. אני יודע שלפחות במקרה שלי, ההפסד הוא שלהם/ן. והם שרפו גשר שלעולם לא יוכלו לבנות מחדש.
