כבר שנים שאני כמעט ולא חולם. לפחות, לא שאני זוכר.
והחלומות שאני כן זוכר, הם חלומות בלהה. סיוטים.
ברור לי שזה מעיד על משהו פסיכולוגי, אבל זה לא באמת חשוב לי.
מה שאולי מפריע לי, הוא שאין לי חלומות גם כשאני ער.
אולי מפריע זו לא המילה הנכונה - "מוזר". זה יותר מדוייק.
היו לי חלומות לעתיד. אבל הם די קרסו וגרמו לי להבין שלעצמי.. לDrake... אין חלומות שהוא רוצה להגשים.
משפחה? ילדים? אנשים בד"כ שמים את אלה כחלומות וברגע שהגיעו לשם, הם די נשארים שם. מעטים מטפסים מעבר לכך.
אני לא רואה באלה חלומות. אני לא שולל, אבל לא מקובל עליי שפעולה טבעית וביולוגית שמושרשת ברובנו תהיה חלום שלי.
יחד עם זאת, אני כן רוצה משהו לשאוף לו.
אומרים שההבדל בין חלום לבין מטרה, הוא בביצוע.
אז החלטתי שיהיו לי מטרות. שאיפות. לא בחוץ, לא בחיים בכללי, אלא עם עצמי.
להיות גרסה יותר טובה של עצמי.
אני רוצה ללמוד כמה שיותר.
אני רוצה לחוות כמה שיותר.
אני רוצה בסוף חיי להיות גאה בכך שמיציתי את החיים האלה עד תום, לטוב ולרע.
אולי אתאהב, אולי לא. אולי יאהבו אותי ואולי לא.
ואולי יהיו לי אישה וילדים ואולי לא.
אבל אנחנו נולדים לבד ומתים לבד.
ובסופו של יום, אנחנו חיים 24 שעות ביממה רק עם עצמנו - מי זה ה"עצמנו" הזה.. זה כבר תלוי בנו.
אז לכל החולמים שבינינו - תמשיכו לחלום.
רק תדאגו לפעול על מנת להגשים את החלומות שלכם.
