I'll shake my fist up to the sky
Just keeping my dreams alive
I'm one part saint and two part sinner
And the last part is still on the line
מרבית האנשים בעולם מאמינים בדת מסויימת. יהדות, נצרות, איסלאם, בודהיזם.. אין סוף לזה.
אפילו אתאיזם הפכה לדת (אבסורד מישהו?)
אחד הדברים שמשותפים לרוב הדתות, הוא ההיבט של חטא.
אתה יכול לא לשמור מצוות - שזה עושה אותך לא ממש בסדר, ואתה יכול לבצע פעולות אשר יש עליהן איסור מפורש.
יש איסורים משותפים לדתות מסויימות. הן יותר קונצנזוס, כמו ניאוף, גניבה, רצח.
למרות שלכל כלל יש יוצא מן הכלל ולכל חוק יש loophole - ומי כמונו, בני האדם יודע לנצל את החורים האלה. או להמציא אותם.
אני אינני אדם מאמין. אך אני מודה שמצידי, חטא הוא מאוד מושך. הוא משחרר מכבלים מנטליים.
לדוגמה, גדלתי כיהודי חילוני (מתעב את המונח 'חילוני', אבל לא נתעכב על זה) ועל אף שלא חונכתי לשמירת מסורת קיצונית,
כן הנחילו לי אמונה במובן מסויים וכן נטיתי לשמור דברים מסויימים, כמו כיפור, חלב-בשר, חזיר ודברים נוספים.
עם הזמן, התחלתי ללמוד בעיקר להטיל ספקות. לחצות עוד קו, לעבור עוד גבול ולחכות לברק שיכה בי מלמעלה. אבל זה לא קרה.
כיום אני מוגדר (רק אם ממש מתעקשים להגדיר) אגנוסטיקן. שבגדול זה אומר "לא יודע - לא איכפת לי".
ואני מכבד אמונה של כל אדם, כל עוד הוא משאיר אותה אצלו.
אז אני מודה, אני מוגדר "חוטא" וגאה בזה מאוד.
כי אני אדון לעצמי.
את הערכים לפיהם אני חי, רק אני קובע.
ספר הוא לא אלוהים. רבי הוא לא אלוהים. אז אם הוא קיים ואם יש לו משהו להגיד לי, שיבוא ויגיד לי - מעבר לכך, מבחינתי זו יד חופשית.
אני תוהה האם יש יותר חוטאים בעולם ה-BDSM מאשר שם בחוץ.
הכוונה לחוטאים במודע ובלי ניסיון לחרטט או לספר שקרים לעצמם, כמו רוב האנשים שטוענים X ועושים Y, אבל "זה לא בדיוק ככה" או "יש לי סיבות".
זו קהילה עם ראש יותר פתוח בדרך כלל. ועם סקרנות רבה.
סתם תהיות לפני כניסת שבת המלכה...
