Bless me father, for I will sin...
לאנשים מאמינים יש תפיסה מסויימת של מהו חטא. זו תפיסה שהדת שלהם מכתיבה להם.
אחד הדברים המשותפים לכל הדתות, הוא שתמיד יש תמורה ויש עונש. ועל חטאים נענשים, בין אם בעולם הגשמי ובין אם בעולם הבא.
אז כמה מכם מאמינים?... ועם יד על הלב, כמה מכם חוטאים?...
תמיד נמשכתי להיבט של חטא. מה אסור ומה מותר בעיני "האבא של כולם". למה אסור את זה ומותר את זה? ומה יהיה עונשי אם עברתי עברה זו או אחרת?
אבל היום אני רואה דברים אחרת.
אני יהודי כי כך נולדתי. אך אינני אדם מאמין. אני לא רואה דברים כ"אסורים", אלא אם הם נוגדים את תבנית הערכים שהצבתי לעצמי.
אני מגדיר מהו חטא. ועל אף כל העברות שעברתי (מתוקף היותי יהודי), בעיני עצמי, אינני חוטא.
אני נאמן למערכת החוקים שלי ואני יכול לחטוא לעצמי ורק לעצמי.
ואם אגלה שטעיתי ובסוף הדרך אפגוש את בוראי... נו מילא, לפחות חייתי על חוקיי שלי.
ועכשיו שיר:
(אם מישהו/מישהי נפגעו ממשהו שנכתב כאן... צאו מזה. זה לא נכתב כדי לקנטר ולא הכל סובב סביבכם)
