שחזרתי מבולגריה,
שנהנתי כל כך.
שלקחתי שבועיים חופשה אגוצנטרית,
אני מרגיש חייב לעולם פיצוי.
זה מצטרף לתחושה הבסיסית שאני מחויב להחזיר טובה על הקיום שלי.
ככה זה אצלי, בעבודה, בהתנדבות ובחיים.
אולי זה אותו מקום שאני מגדיר אותו כנשלט.
המקום לרסן את האגוצנטריות,
המקום לחשוב על טובת האחר,
ולא רק לחשוב על עצמי.
תובנות מהחיים לבדסם וחזרה.