מדי פעם אני אוהבת לגלות מה עובר עלי, אוהבת שמציצים לי. אוהבת להסתכן בזה שידעו מי אני מתחת לחזות הנורמטיבית.
כשהייתי עובדת בבני ברק הייתי לבושה כמו חרדית מן המניין, באוטובוס הומה דוסים שחורים הייתי פותחת את האתר של הכלוב, לבלוגים הכי זנותיים, לתמונות הכי בוטות. כשהייתי מתכתבת עם לסביות התענגתי על המבטים שנדדו לכיוון הנייד שלי. יש לי את הקטע של לעשות דווקא.
יש לי גם את הקטע של לדבר על זה. אז הנה אני מדברת.
גבר שולט מהכלוב נפגש איתי, נראה לי שבוע שעבר (אני כבר לא עוקבת אחרי הזמן, כמו בריצה). הוא הגיע עם מזוודה ונתן לי לעמוד איתו על המשבצת שלי של מתחילה.
בהתחלה פחדתי שהוא ייכנס לבית שלי, כי אני פחדנית מטבעי, וכי אני אישה אז מפחדת מאונס. משהו בצורה שבה הוא דיבר איתי בטלפון ריככה אותי.
אז כמו שהתחלתי: הגיע עם המזוודה והראה לי את הציוד: חבלים, דילדו, שוט מה לא. הבן אדם פיתח מומחיות, ועם ההגינות והסבלנות פשוט נתן לי הצצה משלי מה יכול להיות.
ומה יכול להיות זו באמת שאלה.
דיברתי בהלם תוך כדי סיגריה על הבחור שרצה פדים משומשים שלי תמורת תשלום, הוא דווקא לא פסל את זה. משמע: כל גבול שאת רואה, כל חבל שקושר אותך שאת מפחדת לחצות אותו - תקרעי אותו לגזרים. כן, תמכרי את הפדים המשומשים דרך צד שלישי, בזהירות. תני למפלצת שבך את המקום להשתחרר.
הגבר הזה הוא אדם ערכי, נדיב, אבל המיניות שלו חיה. כמו שאנשים פוחדים ממפלצות.
הוא שאל אותי למה אני נמשכת בזה, והאמת שאני לא יודעת. אני אוהבת לאהוב, אני רוצה גם לעשות אהבה, אבל כמה שיותר מלוכלך ושהכל יהיה אפשרי.
אני מבלבלת בין הכל.
דיברתי אחר"כ עם מישהי בצ'אט מהכלוב. אמרתי שאני רוצה שהנשלטת שלי תדע שאני עושה לה את הדברים האלו לטובתה.
במהלך השבוע נפגשתי עם נשלטת. יש לה שולט שהתכתב איתי והיה נטו טכני: "נכניס לה לתחת ואז לכוס" ניסיתי לפתח שיחה מעבר, לא הצליח.
אני רואה את עולם השליטה כחוויה, אני לא צריכה אותך שוליט בשביל ביצוע. אני צריכה את האווירה. זה נגמר איתו אגב, לא הרגשתי שהוא נותן לי בטחון שאני לא אפגע, יחס קר. צריכה משהו אחר.
